נאס"א תשגר את טלסקופ החלל הישראלי הראשון: "פריצת דרך"

סוכנות החלל האמריקאית "נאס"א" תשגר בשנת 2026 את "ULTRASAT", טלסקופ החלל הישראלי הראשון ופרויקט הדגל של סוכנות החלל הישראלית ומכון ויצמן למדע. כך הותר היום (שלישי) לפרסום. לפי הסכם שיתוף הפעולה שנחתם בין הצדדים, נאס"א תצטרף כשותפה בפרויקט ותספק את השיגור על כל מרכיביו. כשותפה, הסוכנות תקבל גישה לנתוני התצפיות המדעיות שיבצע הטלסקופ.

"הנפח של היקום שיהיה נגיש ל-'ULTRASAT' בזמן נתון לצורך גילוי אירועים חולפים, יהיה גדול פי 100 מזה שנגיש למצפי כוכבים קיימים. שילוב יכולות ייחודיות אלו יאפשר לצפות ביקום כפי שלא נצפה עד כה, ישפוך אור על שאלות בסיסיות לגבי היקום, כגון מקור היסודות הכבדים בטבע והשפעת חורים שחורים ענקיים על סביבתם, וישפיע על המחקר האסטרונומי במגוון רחב של נושאים ובהם מקורות של גלי כבידה, סופרנובות, כוכבים משתנים וכוכבי הבזק, גלקסיות פעילות ועוד", נמסר ממכון ויצמן למדע.

"מדע פורץ דרך דורש טכנולוגיה בחזית הפיתוח והקידמה העולמית", אמר אורי אורון, מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. "הדרישות מ-'ULTRASAT', דוגמת שדה ראייה רחב, רגישות מתקדמת בעל-סגול, ויכולות שליטה והעברת נתונים בזמן-אמת, הן בחזית היכולת הטכנולוגית העולמית. תעשיית החלל והגלאים הישראלית יכולה לספק יכולות אלו", טען.

ד"ר מארק קלמפין, ראש חטיבת האסטרופיזיקה בנאס"א הוסיף: "אנו גאים לקחת חלק בשותפות הזו. זהו מאמץ בינלאומי שיעזור לנו להבין טוב יותר אירועים חמים בני חלוף בחלל. 'ULTRASAT' ייתן לקהילה המדעית העולמית יכולת חשובה לבצע תצפיות חדשות בתחום המתפתח של אסטרופיסיקה מרובת-אותות בזמן אמת".

"זהו פרויקט של פריצת דרך מדעית, אשר שם את ישראל בחזית המחקר העולמי", אמר פרופ' אלי וקסמן, אסטרופיסיקאי במכון ויצמן למדע והחוקר הראשי של "ULTRASAT". "ההכרה בתרומה המדעית המשמעותית של המשימה גרמה לארגונים בינלאומיים מובילים, דוגמת NASA ומכון המחקר DESY, להצטרף כשותפים לפרויקט בהובלה ישראלית. הם משקיעים משאבים משמעותיים בשיגור ובבניית המצלמה בתמורה להשתתפות פעילה וגישה לתוצרים המדעיים. זהו שיתוף פעולה המונע ממדע", הוסיף וקסמן.

עוד נמסר מטעם מכון ויצמן למדע כי "ל-'ULTRASAT' צפויה להיות השפעה רחבה, בנוסף ומעבר לתגליות המדעיות עצמן. הצלחת המשימה תוכיח כי ניתן להשיג פריצות דרך מדעיות באמצעות לוויינים קטנים וזולים יחסית – כ-90 מיליון דולר – ותסלול את הדרך למשימות ישראליות דומות בעתיד. הפרופיל המדעי הגבוה של המשימה יחזק את מעמדה של תעשיית החלל הישראלית ואת מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית באמצעות שיתופי פעולה עם תעשיות וסוכנויות מובילות בתחום".