500 ימים בלתי נתפסים: המלחמה ששינתה אותנו
5,400 בני משפחה שכולים חדשים, עלייה של כ-900% במספר מטופלי הנפש ועול כלכלי גובר: בתום 500 ימים של מלחמה חסרת תקדים, החברה הישראלית השתנתה מן הקצה אל הקצה - לאחר שספגה מכות בכל תחומי החיים
מאז מלחמת העצמאות לא עמדו צה"ל והחברה הישראלית במאמץ מלחמתי ממושך כזה. מלחמה שהחלה בכישלון נורא, נמשכה בהישגים צבאיים מזהירים - אך במחיר כבד שהולך ומצטבר. מספר הנפגעים שמטופלים באגף השיקום מתחילת המלחמה, נכון להערב (שני) בו מציינים 500 ימים למלחמה, הוא יותר מ-50 אלף.
מתוכם, שני שליש הם לוחמי מילואים. מהם 8,600 שנפצעו פיזית ועוד 7,500 שנפגעו נפשית, ובהם כאלה שהפגיעה הנפשית מלווה בפגיעה פיזית, ו-4,000 שאצלם הפגיעה הנפשית היא הפגיעה העיקרית. פגיעה נפשית אינה רק פוסט טראומה - יש מנעד של פגיעות נפשיות כמו דיכאון, קשיי הסתגלות וחרדות שילוו את הנפגעים האלה בכול ימי חייהם.
עדיין לא כל הפגיעות צפו והתגלו. כיום מטופלים האגף השיקום 76 אלף נכי צה"ל מכל מערכות ישראל, משרד הביטחון מעריך שבשנת 2030 המספר הזה יעלה למאה אלף. מאה אלף ישראלים שנפגעו בגופם ובנפשם מהמלחמה. מדובר באחוז שלם מאוכלוסיית ישראל.
אל הנפגעים והפצועים נוסף האובדן הכבד של 846 חללי צה"ל. כל אחד מהם הותיר אחריו מעגלים שמתמודדים עם האובדן: 1,670 הורים שכולים, יותר מ-300 אלמנות וכמעט 700 יתומים. יחד עם האחים והאחיות מדובר במעגל שכול של 5,400 בני משפחה. זה מחיר שרק התחלנו לשלם ועוד נמשיך לשלם שנים רבות.
מחיר בעקבות המלחמה משלמים כולנו כחברה, בעקבות מציאות שהתחילה בטראומת 7 באוקטובר ונמשכה במתקפות טילים ורקטות, כאשר עוד ועוד משפחות נכנסות מדי יום ביומו למעגל השכול ומיליוני אזרחים מנהלים מאבק בלתי נגמר לשחרור החטופים.
מאז פרוץ המלחמה נרשמה עלייה של כ־900 אחוזים במספר מטופלי הנפש. 55 אחוזים מהישרלאים סובלים מחרדות – פי חמישה מאשר לפני המלחמה. בחצי השנה הראשונה של המלחמה, נרכשו פי שלושה יותר משככי כאבים, וחלה עלייה ניכרת של כ-50 אחוזים ברכישת נוגדי חרדה.
ואיך הילדים חווים את המלחמה? הביטוח הלאומי הכיר בכ־20 אלף ילדים ובני נוער - נפגעי פעולות איבה. 83 אחוזים מכל הילדים ובני הנוער נחשפו לסרטונים קשים מ-7 באוקטובר. 42 אחוזים מהילדים חווים מצבים של לחץ ופחד לפחות פעם בשבועיים ו-16 אחוזים חווים לחץ ופחד באופן יומיומי. 85 אחוזים מההורים דיווחו על תסמינים פיזיים, נפשיים והתנהגותיים של ילדיהם. אצל בני נוער רבים נמצאה עלייה בעישון, בצריכת אלכוהול וקנאביס וכן בשיעור התסמינים הפסיכיאטריים. אלא שזמן ההמתנה לטיפול עומד על שישה חודשים וחצי. את המחיר הנפשי של המלחמה אנחנו נמשיך לשלם בעתיד הנראה לַעין כשהסוף אינו נראה באופק.
מאחורי המילים "המחיר כלכלי של המלחמה" עומדים גם כן אנשים. משפחות, חברה שלמה, שהמלחמה פגעה בביטחון הכלכלי שלהם. יש כאלה שקרסו, אחרים שורדים בקושי ובאמצע - שכבה שלמה של אנשים שעבדו שנים והכסף שלהם עכשיו פשוט כבר לא מספיק כדי לעמוד בגזירות מימון המלחמה. בינתיים היא כבר עלתה 255 מיליארד שקלים.
כלומר, כל יום של מלחמה עולה לנו שלוש מאות וחמישה עשר מיליון שקלים. מאיפה הכסף? חוץ מהקיצוצים בכל משרדי הממשלה, כלומר במה שאנחנו מקבלים מהמדינה, תסתכלו על תלוש המשכורת האחרון שקיבלתם של חודש ינואר.
הביטוח הלאומי התייקר, נקודות הזיכוי מדרגות הוקפאו בהחלטת ממשלה. הנטו בתלוש התכווץ אבל ההוצאות - גדלו. בעוד שבועיים תגלו שחשבונות החשמל והמים שלכם התייקרו. גם את הארנונה שהתייקרה במאות שקלים לשנה נרגיש בחודש הבא. בסופר - הנטו שלכם כבר לא קונה את אותה הכמות כי כמעט כל חברות המזון היקפיצו את המחירים.
500 ימים לתוך המלחמה, כל משק בית מרגיש היטב את העול הכלכלי. ההערכה היא שכל משק בית בישראל יאבד בין 6 אלף לכ-10 אלף שקלים בשנה. אנחנו עדיין לא יודעים כמה זמן המלחמה תימשך, אבל אנחנו בהחלט יכולים להעריך שאנחנו וילדינו נשלם עליה עוד שנים קדימה.
