יחד בכאב: "גם אני איבדתי את אחי"

את השכול פגש אליסף פרץ לראשונה כשהיה רק בן 12: בנובמבר 1988 נפל האח סגן אוריאל פרץ ז"ל בן ה-22, מפקד מחלקת הסיור בגדוד 51 של חטיבת גולני, במארב בדרום לבנון. 22 שנים לאחר מכן, פגש אותו שוב כשרס"ן אלירז פרץ ז"ל, סגן מפקד גדוד 12 של חטיבת גולני, נפל בגבול רצועת עזה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

הגעגועים שלא פוסקים לשני אחיו הביאו את אליסף לפני כמה חודשים להגיע להחלטה שצריך להקים פרויקט הנצחה שיובילו אחים שכולים. הוא יצר קשר עם אחים שכולים אחרים, ויחד הם הקימו את המיזם "האחים שלנו": כל שנה, באותו יום חמישי שלפני יום הזיכרון ובאותה השעה, יתארחו אחים ואחיות שכולות אצל מאות משפחות מתנדבות בכל רחבי הארץ כדי לספר על האובדן מנקודת המבט שלהם.

כשהחל המסע הזה לפני כמה חודשים הם לא ידעו לאן זה יוביל ואם הרעיון המיוחד של אליסף ידבר אל האנשים, אך מיד כשנפתחה ההרשמה החלו לזרום עשרות פניות מאחים שכולים שרק חיכו להזדמנות כזאת.

עמותת "מעגלים" סייעה לגייס כספים, למצוא מתנדבים, משפחות מארחות ואחים שכולים נוספים מכל מלחמות ישראל - והפרויקט צבר תאוצה: רק אז אליסף ושותפיו לדרך הבינו שיש פה משהו גדול יותר מסיפורים על הנופלים – ממש שותפות גורל.

"כולם היו עסוקים בשכול כל כך שפשוט נשכחתי", הסבירה אחת המשתתפות על הסיבות להצטרפות למיזם. "לכל מקום שהלכו רדף אותי המשפט: 'תהיי ילדה טובה בשביל אימא ואבא, גם ככה קשה להם מאוד'. לא היה אף אחד שיבין לאיזה בור אני נופלת ושגם אני נפגעתי. גם אני איבדתי את אחי שאהבתי כל כך".