טל שהם: "פעיל חמאס התקשר לאשתי ואיים שיהרגו אותי בשבי"

"היו פעמים רבות שנפרדתי מהחיים וניסיתי לקבל את המוות. יש כל כך הרבה דרכים למות שם": שורד השבי טל שהם, ששוחרר בעסקה האחרונה אחרי 505 ימים בעזה, התראיין היום (חמישי) לסוכנות הידיעות AP וסיפר על הימים בשבי ועל החזרה לחיים. בין היתר הוא סיפר שאחרי שאשתו עדי שוחרר בעסקה הקודמת היא קיבלה שיחת טלפון מאדם שהזדהה כחבר בחמאס, ואיים עליה שלא תדבר על מה שעבר עליה בשבי - או שיהרגו את בעלה. לכן, גם עכשיו, וגם בריאיון הזה, יש דברים שהוא עדיין לא מוכן לספר, מחשש לסכן את חייהם של החטופים שעדיין נותרו בשבי.

שהם, בן 40 ממעלה צביה, נחטף בבוקר 7 באוקטובר מבית הוריה של אשתו עדי בקיבוץ בארי, יחד עם אשתו וילדיהם נוה בן ה-8 ויהל בת ה-3, ואימו של אשתו, שושן הרן. אביה של עדי, אבשלום הרן, נרצח באותה שבת שחורה. שושן, עדי, נוה ויהל שוחררו בעסקת החטופים הראשונה בנובמבר 2023. טל שוחרר שנה ושלושה חודשים מאוחר יותר, בפעימה השמינית של העסקה השנייה ב-22 בפברואר 2025, לצד אליה כהן, עומר ונקרט ועומר שם טוב שנחטפו ממסיבת הנובה ב-7 באוקטובר, והישאם א-סייד ואברה מנגיסטו שהוחזקו כעשור בעזה.

בריאיון ל-AP סיפר שהם שבמשך כמחצית מתקופת השבי שלו הוא הוחזק בדירות, ובשאר הזמן במנהרות תת-קרקעיות. כשנחטף הוא נלקח לדירה, שלדברי חוטפיו נמצאת בצפון רצועת עזה. הוא הוחזק שם אזוק במשך כחודש, ולאחר מכן הועבר לדירה אחרת אליה הובאו גם אביתר דוד וגיא גלבוע-דלאל, שהגיעו יחד למסיבת הנובה וגם נחטפו משם יחד. איתם הוא העביר את רוב השהות שלו בשבי, והם עדיין מוחזקים שם.

במשך חודשים הוחזקו השלושה באותה דירה, וספגו מכות באופן יומיומי. המחבלים שהחזיקו בהם נהגו ללעוג ולהשפיל אותם, ונאסר עליהם לדבר. שהם סיפר בריאיון כי הם הכירו זה את זה באמצעות לחישות. כדי "להאניש" את עצמו בעיני חוטפיו, ובתקווה להפחית את הסיכוי שיהרגו אותו, הוא למד ערבית בשבי, ודיבר עם שוביו על חייו בישראל. אחד מהשומרים שלהם אהב עיסויים, הוא סיפר, והחטופים נהגו לעסות את גבו בתמורה למגוון רב יותר בתזונה שלהם, כמו טונה, סרדינים וביצים.

כ-50 ימים לאחר שנחטף גילה שהם שאשתו וילדיו בחיים, לאחר ששוביו מסרו לו מכתב בו כתבה אשתו שהם בסדר ושהם יזוחררו בקרוב. המחווה הזו של המחבלים, הוא אומר, העניקה לו כוח נפשי להתמקד בהישרדות שלו.

בחודש יוני אשתקד הועברו שהם, דוד וגלבוע-דלאל למנהרה, שלהערכתו נמצאת כ-30 מטרים מתחת לאדמה. הוא מספר כי הם התרגשו לאחר ששמעו על חילוצם של ארבעת החטופים מדירות בעזה ב"מבצע ארנון" מוקדם יותר באותו חודש. במנהרה הם הוחזקו יחד עם עומר ונקרט, שנחטף גם הוא ממסיבת הנובה ושהה במנהרות תקופה ממושכת יותר. הם חלקו תא באורך 12 מטרים וישנו על מזרונים, במרחק מטר מבור ששימש כשירותים שלהם, והתקלחו בממוצע כל שלושה שבועות..

שהם איבד כ-28 קילוגרמים ממשקלו בזמן השבי, ופיתח דלקת חמורה ברגל שגרמה לכך שהוא לא יכול היה ללכת במשך שבועות. לאחר שרופא ביקר אותו וסיפר לו ויטמינים בריאותו השתפרה. מה שעזר לו לשרוד, לדבריו, היה התמקדות במה שהוא יכול לשלוט. הוא התחיל לעשות פעילויות מיינדפולנס שלמד מאשתו, ודן ברגשותיו עם בני הערובה האחרים. הוא מספר כי אמר לעצמו כל יום שהוא בסופו של דבר יהיה חופשי.

לאחר שחרורם של ונקרט ושהם, חמאס פרסם סרטון בו נראו דוד וגלבוע-דלאל כשהם צופים בשחרור של חבריהם. שהם חושש שהזמן שלהם אוזל, ואומר: "אני באמת חושש שאם הם לא ישוחררו בקרוב, הם כנראה ימותו שם".

מאז שחזר הביתה הוא העלה בחזרה כ-16 קילוגרמים למשקלו, הוא מספר שהוא רוצה לאכול הכל ואף פעם לא מרגיש שבע. בעוד רגלו עדיין לא נרפאה לחלוטין, שהם אומר שהוא אחד מבני המזל בכך שהוא לא סובל מסיוטים, והוא זוקף את העובדה הזאת לזכות ילדיו. "כשאני שומע את הילדים שלי פונים אלינו, ואומרים אמא ואבא, זה כמו מוזיקה לאוזניים שלי", הוא אומר, "כמשפחה, כולנו בתהליך של החלמה עכשיו. אבל אנחנו עושים את זה ביחד".