15 שנה אחרי הרצח - אילנה ראדה קיבלה את הטלפון של תאיר: "כל כך מתגעגעת"
לאחר אישור הפרקליטות, אימה של הנערה שנרצחה בשירותי בית הספר בקצרין, קיבלה לראשונה את המכשיר הנייד שלה, לאחר אישור הפרקליטות. בפוסט בפייסבוק היא סיפרה על תחושותיה: "סוף סוף השיבו לי את הזיכרון האחרון ממנה"
15 שנה אחרי רצח תאיר ראדה: בעקבות אישור הפרקליטות, אילנה ראדה קיבלה היום (שני) בפעם הראשונה את הטלפון של בתה תאיר, שנרצחה בשנת 2006 בשירותי בית הספר "נופי גולן" שבקצרין. בפוסט בפייסבוק היא סיפרה על תחושותיה וכתבה: "סוף-סוף השיבו לי את הזיכרון האחרון ממנה".
אילנה שחזרה את רגעי הפחד שבהם ניסתה לחייג למכשיר הנייד של תאיר שנרצחה, ללא כל מענה: "שוב ושוב אני מתקשרת ואין מענה. קודם לכן זה לא קרה מעולם, וגם אם לא ענתה מייד - דקות בודדות אחר כך חזרה אליי. אפילו באמצע שיעור, בלחש, הבינה כמה אני דואגת לשלומה. רק כמה חודשים קודם לכן, שמוליק ז"ל קנה לתאיר את מכשיר הטלפון. יותר משתאיר הייתה זקוקה לטלפון הזה, אנחנו כמשפחה נעזרנו בו לעקוב אחר שגרת היום-יום העמוסה, וידענו בכל רגע היכן היא נמצאת".
בנוסף, התייחסה אילנה להתנהלות עם המכשיר הנייד החל מיום הרצח, וכתבה: "כבר באותו הערב מישהו החליט 'לטפל' במכשיר הטלפון של תאיר. פעולות חקירה רבות שבוצעו בו לא תועדו, וחלקן הועלמו והוסתרו. רק כעבור שנים הדברים התבררו לי, במסגרת ההליך להשבת הטלפון הנייד לרשותי. הפרקליטות עמדה על רגליה האחוריות בסירובה להשיב לי את המכשיר, ונאלצה להודות, גם לאחר שביקשה ארכה להמשיך בחיפוש - כי נעלמו עקבותיו".
לבסוף, סיכמה אילנה בפוסט: "זמן קצר אחר-כך הגיע קצין משטרה שלאחר חיפוש מצא את הטלפון זרוק מאחורי אסלה, באחד המחסנים. הזלזול והביזוי האלה לא היו מקריים, אלא המשך ליחס משפיל ומתנשא של מי שאמון על אכיפת החוק. מי שאמור היה לשמור על הראיה הזאת, פגע בה. במהלך העתקת המכשיר, התברר כי הקורוזיה שנוצרה על המגעים לא אפשרה להעתיקו. אתמול, 15 שנים ויותר אחרי - הגיע עו"ד מרדכי טימסית למשרדי הפרקליטות, לאחר שזו הסכימה סוף סוף להשיב אליי את הזיכרון האחרון מתאיר - ואני כל כך מתגעגעת".
כזכור, בדיון בבית המשפט לפני כחודשיים, עזבה אילנה בכעס את האולם לאחר שהוצגו מכנסיה של הנערה מיום הרצח, והיא תקפה בחריפות את הפרקליטות. "בעבר הייתה מערכת פרקליטים ובית משפט הזויה ופושעת ברמה העבריינית", אמרה. ביציאתה מהדיון אילנה סיפרה כי במשפט הראשון שנערך, לאחר חוות הדעת של מומחה לטביעות נעליים ירון שור, היא האמינה לכך שרומן זדורוב הוא הרוצח. עם זאת, לאחר מכן, כששמעה לטענתה על סתירות בחוות הדעת, היא שינתה את דעתה.