התעשיין ואיש העסקים סטף ורטהיימר הלך לעולמו בגיל 98
סטף ורטהיימר, מייסד מפעל "ישקר" ומנהלה במשך שנים לצד בנו איתן, הלך לעולמו בגיל 98. הוא היה פילנתרופ והגה את שיטת גני התעשייה, וגם כיהן כחבר הכנסת מטעם מפלגת ד"ש בסוף שנות ה-70. על פעילותו לאורך חייו ניתנו לו פרסים ועיטורי הוקרה, בהם פרס ישראל ועיטור הנשיא. הרצוג ספד לו: "הותיר חותם עצום על הכלכלה הישראלית והיה מהראשונים להציב את התעשייה כחול-לבן גם על מפת העולם"
התעשיין ואיש העסקים זאב סטף ורטהיימר הלך לעולמו היום (רביעי) בגיל 98. ורטהיימר היה פילנתרופ, ובמשך שנים ניהל ביחד עם בנו איתן את קבוצת ישקר-IMC. הוא הגה את שיטת גני התעשייה עבור תעשיינים ויזמים ובחסותו נבנו בין היתר גני תעשייה במגדל תפן, בעומר, בתל חי ובנצרת. בנוסף הוא כיהן כחבר הכנסת התשיעית מטעם מפלגת ד"ש, בין השנים 1981-1977.
נשיא המדינה יצחק הרצוג ספד לו: "בכאב רב אנו נפרדים מסטף ורטהיימר, יזם ותעשיין פורץ-דרך, אשר הותיר חותם עצום על הכלכלה הישראלית והיה מהראשונים להציב את התעשייה כחול-לבן גם על מפת העולם. כל מי שהכיר את סטף ידע כי מדובר, בראש ובראשונה, בפטריוט ישראלי במלוא נימי נפשו: הפלמ"חניק שנטל חלק בפעולות חבלה נגד הבריטים וייצר נשק עבור "ההגנה"; מי שהקים בית מלאכה בחצר ביתו שהיה ברבות השנים לספינת דגל בתעשייה הישראלית - ישקר; ומי שלצד היותו ממקימי פארק התעשייה תפן והיישוב כפר ורדים בגליל, פתח את לבו הרחב והנדיב בתרומה לחברה הישראלית, על מגוון קהילותיה ושדרותיה. במעלה השנים זכה סטף בשורה ארוכה של אותות הוקרה ופרסים, בהם פרס ישראל, אך בפרס הגדול זכו מדינת ישראל והחברה הישראלית - שהתברכו בכישרונו, ביוזמותיו וברגישותו לזולת. תנחומיי הכנים למשפחתו ולכל אוהביו. יהי זכרו ברוך".
ראש הממשלה בנימין נתניהו מסר: "רעייתי שרה ואני מביעים צער עמוק עם קבלת הבשורה על פטירתו של סטף ורטהיימר, זכרו לברכה – איש תעשייה, חזון וארץ ישראל. סטף היה מבוני המדינה ומעמודי התווך של התעשייה הישראלית. באהבתו למולדת הוא בחר להקים מפעלים בגליל ובנגב – לא רק כדי לייצר תוצרת, אלא כדי לבנות עתיד. הוא האמין שהעשייה הכלכלית בארץ היא עשייה ציונית לכל דבר. סטף השאיר אחריו מורשת של יוזמה, של נתינה ושל אמונה עמוקה בכוחו של האדם ליצור ולהיטיב. בשמי, בשם רעייתי ובשם ממשלת ישראל, אני שולח תנחומים כנים למשפחתו ולכל אוהביו. יהי זכרו ברוך".
ורטהיימר נולד ב-1926 בקיפנהיים שבאזור היער השחור בגרמניה, בימי רפובליקת ויימאר. בעקבות עליית הנאצים לשלטון עלתה משפחתו לארץ ישראל ב-1937, והוא למד בבית הספר העממי תל נורדאו בתל אביב. בגיל 16 נשר מהלימודים והחל לעבוד בחנות למכירת מצלמות ותיקונן. במקביל לעבודתו למד אופטיקה וחרטות.
עם סיום מלחמת העולם השנייה ועליית המאבק בבריטים, ורטהיימר התגייס הפלמ"ח. במהלך מלחמת העצמאות היה לקצין טכני בחטיבת יפתח, שם עסק בפיתוח נשק והשתתף בפיתוח מרגמות. בהמשך עבד בתע"ש ו"מכון 3" (שהפכה בהמשך לרפא"ל) אך פוטר ב-1952, משום שלא היה בעל תואר מהנדס. הוא הקים בחצר ביתו בנהריה בית מלאכה, שהתפתח למפעל "ישקר", מפעל העוסק בייצור כלי חיתוך למתכת המורכבים במכונות לעיבוד שבבי. "ישקר" גדל לחברה משגשגת המייצאת תוצרתה למדינות זרות, וב-1962 אף הוקם בהולנד מפעל "דוראקרב" בבעלות משותפת ישראלית-אמריקנית וחברת "ישקר".
בשנת 1983 הצטרף למפעל בנו, איתן ורטהיימר, זוכה "פרס התעשייה" לשנת 1996, במטרה לחלץ את החברה מקשיים. פעילותו של איתן בניהול החברה הביאה לגידול מואץ במכירות ורווחי המפעל. ב-2006 נרכשו 80% מקבוצת "ישקר" על-ידי חברת ההשקעות של וורן באפט בסכום של 4 מיליארדי דולרים, ועסקה זו הפכה את משפחת ורטהיימר למשפחה העשירה בישראל. ב--2013 קנה באפט את ה-20% הנותרים של החברה תמורת כ-2 מיליארד דולר. במאי 2023 הוערך הונו של ורטהיימר בכ-6.3 מיליארד דולר.
ורטהיימר היה שותף ליוזמות חינוכיות רבות, ובין היתר ב-1964 היה שותף בהקמתו של בית הספר התעשייתי "צור" בנהריה, אשר סיפק הכשרה מקצועית לבני נוער שנפלטו ממערכת החינוך הציבורית. בנוסף הוא כיהן כחבר ויו"ר הוועד המנהל של בית הספר "בסמ"ת" בחיפה, ובחבר המנהלים של הטכניון בחיפה. בתחילת שנות האלפיים הקים ורטהיימר מחדש את רשת "צור", שבשיאה כללה שלושה תיכונים מקצועיים.
מאז 2010 רוכזו היוזמות החברתיות שהוביל ורטהיימר תחת קרן סטף ורטהיימר. הקרן עוסקת בקידום החינוך הטכנולוגי בארץ, מקימה מגמות טכנולוגיות מתקדמות בבתי ספר ומנסה לייצר חיבור בין בתי הספר לשוק העבודה. בשנת 2011 יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי "איש ליד מכונה".
על פעילותו לאורך חייו ניתנו לו פרסים ועיטורי הוקרה, בהם פרס קפלן, פרס רוטשילד, פרס ישראל לשנת התשנ"א ופרס יגאל אלון. ביום העצמאות ה-58 של מדינת ישראל נבחר ורטהיימר להשיא את אחת מ-12 המשואות בהר הרצל, לצידה של סבתא ג'מילה, עבור תרומתם להקמת מפעלי תעשייה בגליל. בשנת 2014 זכה ורטהיימר בעיטור נשיא מדינת ישראל.
ורטהיימר היה נשוי למרים עד שנפטרה ב-1989, ולהם ארבעה ילדים משותפים. הוא נישא בשנית ליעל שילה, והם התגרשו בשנת 2005. בין השנים 2020-2007 היה בזוגיות עם לין הולסטין. נכדתו היא השחקנית והפרזנטורית מאיה ורטהיימר.