התעללות מינית, אלימות, הרעבה: דו"ח בדיקות החטופים ששוחררו

65 יום אחרי מתקפת חמאס, ולרגל ציון יום זכויות האדם הבינלאומי, מערכי הרפואה והמשפט של מטה החטופים והנעדרים מפרסמים היום (ראשון) מסמך המפרט את "ההפרה הפושעת של זכויות האדם הבסיסיות בשבי. במהלך טבח 7 באוקטובר, נחטפו באכזריות יותר מ-240 בני אדם מבתיהם ומפסטיבל הנובה. בין החטופים תינוקות, ילדים רבים, נשים, גברים, קשישים וצעירים החולים במחלות כרוניות הנוטלים תרופות יומיומיות, וכן כאלה שנפצעו קשה במהלך הטבח. מדובר באוכלוסיות הזקוקות להגנה וטיפול מיוחדים על-פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי. זאת בשל פגיעותם המוגברת לנזקים פיזיים ופסיכולוגיים חמורים, שעלולים, במקרה הטוב, להיות בלתי הפיכים, ולהוביל למוות במקרה הרע אם לא יינתן טיפול רפואי דחוף באופן מידי".

לפי המסמך, "עדויות החטופים ששבו מצביעות על פגיעות מיניות, אלימות, הרעבה, השפלה, ועוד, העולים בקנה אחד עם הפרה חמורה של זכויות אדם בסיסיות ומחדדות את העובדה כי הזמן הולך ואוזל וכל רגע שהחטופים עדיין שם, מעמיד אותם בסכנת חיים מיידית". עוד נאמר כי "יתר על כן, החטופים ששוחררו דיווחו כי הוחזקו בתנאים פוגעניים ביותר במשך יותר מחודשיים, העולים בקנה אחד עם הפרה חמורה של זכויות אדם בסיסיות. הפרות אלה כללו אלימות פסיכולוגית ופיזית קיצונית, לרבות תקיפה מינית אכזרית והטלת מום, עינויים, הרעבה והתייבשות בכפייה".

תחת סעיף שכותרתו "עינויים פסיכולוגיים ופיזיים" נכתב כי "אירועי 7 באוקטובר יותירו ללא ספק רבים מהחטופים בטראומה. כולם סבלו כאב והשפלה וחירותם נשללה מהם. יתר על כן, חלקם היו עדים לרצח, שבוצע בבני משפחתם, חבריהם ובני קהילתם האהובים, וחלקם אולי אינם יודעים מה עלה בגורלם עד היום. עם כל יום בשבי, החטופים עוברים עינויים פסיכולוגיים ופיזיים והתעללות. החטופים סובלים מתנאים בלתי נתפסים. הבידוד והניתוק מהורים ובני משפחה אחרים, כלואים במנהרות ובחללים קטנים, מאוימים באיומי אקדח, מכים באגרופים, עורם נצרב באש, ילדים שנאלצים לצפות בצילומי טבח והטלת מום. כל אלה עלולים לפגוע קשות בבריאותם הפיזית והנפשית".

בכל הקשור לאלימות מינית נאמר כי "עם הזמן, עדויות הולכות ומצטברות של ניצולי 7 באוקטובר, בני ערובה משוחררים, צוותי רפואה והצלה שהיו בזירות הטבח, שלא לדבר על סרטוני הרהב שצולמו ופורסמו על-ידי מחבלי חמאס, חושפות בבירור כי אלימות והתעללות מינית קיצונית לא היו תוצר לוואי אקראי, אלא מרכיב שיטתי ומתוכנן של מתקפת הטרור הזו. אלה כוללים אונס בנסיבות מחמירות, השחתת חלקי גוף ועריפת ראשים. החטופים ששוחררו סיפקו עדויות שחשפו כי גברים ונשים כאחד סבלו מתקיפות מיניות אלימות בשבי. בבסיסה, אלימות מינית, כאשר היא משמשת ככלי כוח בלחימה, נועדה בראש ובראשונה להשפיל, לשעבד ולהכניע את האוכלוסייה האזרחית ולזרוע הרס וכאוס. ישנה מודעות גוברת לכך שאלימות מינית כזו במהלך סכסוך היא לעתים קרובות אסטרטגיה מכוונת ומאורגנת המכונה 'אונס כנשק מלחמה'.

"ההשלכות הפיזיות והפסיכולוגיות של התעללות מינית הן רבות. אנשים שסבלו מתקיפות עומדים בפני סיכון גבוה יותר לנזק פיזי ולזיהומים המועברים במגע מיני, כולל HIV. נשים פגיעות במיוחד לפגיעה חמורה באיברים הדורשים תיקון כירורגי דחוף ועלולות לסבול מכאבים כרוניים קשים, זיהומים, פגיעה ביכולת הרבייה העתידית, הריון מאונס ועוד. מעבר להשלכות הפיזיות המיידיות, אלימות מינית ואונס גורמים לעיתים קרובות לקשת של הפרעות רגשיות ופסיכולוגיות ארוכות טווח על גברים ונשים כאחד. אלה יכולים להתבטא כטראומה רגשית עמוקה, טיפוח תחושות מתמשכות של פחד, חרדה, דיכאון והפרעת דחק פוסט טראומטית, כמו גם מחשבות אובדניות ובמקרים מסוימים, התאבדות בפועל".