אמילי דמארי: "הצלקות - סמל לחירות"; הפגנות מול מעון רה"מ בי-ם

בתום סדרת ניתוחים קראה שורדת השבי להגיע לעסקה שתביא להשבת שאר החטופים. היא הודתה לטראמפ, ואמרה: "עכשיו חייבים להביא גם את גלי, זיו ושאר החטופים - לפני שיהיה מאוחר מדי". במקביל, המונים הגיעו להפגין מחוץ למעון רה"מ בירושלים, במחאה על אי-קידום העסקה לשלב ב'

זמן צפייה: 01:25

במשך 471 ימים הצליחה אמילי דמארי (28) לשרוד את תנאי השבי הקשים. היום (ראשון) היא סיימה סדרת ניתוחים מורכבים בבית החולים שיבא בתל השומר - וקראה להגיע לעסקה שתביא להשבת החטופים שעדיין בגיהנום בעזה: "הצלקות שלי הן סמל לחירות, תקווה וכוח. הפציעות שלי היו קשות, אבל אני יודעת שיש כאלה שנמצאים שם במצב גרוע בהרבה, פיזית ונפשית. כל חטוף חייב לשוב הביתה.

דמארי, אזרחית בריטית-ישראלית, נורתה בידה השמאלית וברגלה הימנית מטווח קצר כשנאבקה על חייה בכפר עזה. היא איבדה שתי אצבעות וסבלה מפציעות חמורות שהגבילו את תנועתה. בדבריה היא הודתה לנשיא ארה"ב "על העסקה שהביאה אותי הביתה, אבל עכשיו חייבים להביא גם את גלי, זיו ושאר החטופים - לפני שיהיה מאוחר מדי".

שורדת השבי אמילי דמארי בכניסה לניתוח בבית החולים שיבא
שורדת השבי אמילי דמארי בכניסה לניתוח בבית החולים שיבא | צילום: באדיבות המשפחה
התאומים החטופים גלי וזיו ברמן ושורדת השבי אמילי דמארי
התאומים החטופים גלי וזיו ברמן עם שורדת השבי אמילי דמארי

כשהייתה בשבי, דמארי לא קיבלה טיפול רפואי כלשהו מחמאס - למעט בקבוק יוד פג תוקף ותחבושות. למרות הסיכון לזיהום מסכן חיים, היא שרדה את התנאים הקשים – ללא טיפול רפואי מינימלי ואפילו גישה למים נקיים.

על כך ביקשה דמארי להודות גם לרופאים ולאחיות, ואמרה כי "הם עשו עבודה מדהימה. הכאב הנורא שהיה לי במשך שנה וחצי בגלל טיפול לקוי בשבי פחת משמעותית; אני מקווה שהיד שלי תחזור לתפקד יותר מבעבר".  אמה מנדי סיפרה כי מחבלי חמאס "תפרו אותה כמו כרית", וכי העובדה שלא מתה מזיהום היא "נס רפואי".

הפגנה להשבת החטופים מול בית רה"מ בירושלים
הפגנה להשבת החטופים מול בית רה"מ בירושלים | צילום: רויטרס
הפגנה להשבת החטופים מול בית רה"מ בירושלים
הפגנה להשבת החטופים מול בית רה"מ בירושלים | צילום: רויטרס

במקביל, המונים הגיעו להפגין מחוץ לבית ראש הממשלה ברחוב עזה בירושלים, במחאה על אי-קידום העסקה לשלב ב'. ממטה המאבק "חופשי בארצנו" נמסר: "רוב עצום בציבור דורש את חזרת החטופים לפני כל מימוש מטרת מלחמה אחרת, רוב הציבור מבין שלא יהיה ניתן להחזיר את כל החטופים וגם להעלים את חמאס לחלוטין ולכן המונים מוחים כעת בזעם על המשך זריית החול בעיני הציבור וסיכול העסקה דה-פקטו.

"חודש מרץ הוא חודש של הכרעות. הכרעות בנוגע להאם הממשלה תוביל אותנו בנתיב הגיוס או בנתניב ההשתמטות, האם נהפוך לדיקטטורה דה-פקטו עם ראשות אחת - או נישאר דמוקרטיה ליברלית; האם יחזרו אחינו משבי החמאס או האם יישארו כבולים בשלשלאות ברזל, מוחזקים בחסדיהם של חיות אדם. המחאות של אתמול ושל היום הן רק קצה הקרחון, רוב העם איתנו ורוב העם לא יסכים להפקרה נוספת של אחינו".