אהבה היא שיר לשניים: כשהזמרת אילנית הפתיעה זוג קשישים בהופעה

בכל יום אחר הצהריים יורדים פנחס ורות מילשטיין לשבת בכניסה לבניין שבו הם גרים. ימי הקורונה גזרו עליהם הסגר בבית אבל בתם נורית והנכד רועי שמטפלים בהם מקפידים להגיע בכל יום ולאפשר להם להתאוורר.

שניהם בני 91. שניהם ילידי הארץ, נולדו בתל אביב. פנחס נולד להורים יוצאי רוסיה, רות נולדה בכרם התימנים. הם הכירו במסיבת פורים של ארגון האצ"ל. "אני יצאתי לפעולה", נזכר פנחס, "היא שאלה, 'מי זה? מי זה שאתם מחכים לו כל הזמן?' ככה הכרתי אותה".

פנחס ורות הצעירים גדלו בישראל עוד לפני קום המדינה ולאחר שהוקמה נפל אחיה של רות אמנון, שהיה לוחם בלח"י. "הוא היה בן 18, אני הייתי בת עשרים", סיפרה רות, ופנחס הוסיף כי אמנון "היה גבר".

לכתבות נוספות בחדשות 13 >>

מניין מקרי המוות מקורונה עלה ל-210; מספר הנדבקים – 15,728

בסימן ההוקרה לצוותים הרפואיים: אלו אירועי יום העצמאות

גנץ נאם, נתניהו שלח ברכה – ורייכל פרץ בבכי: טקס המשואות 2020

בכל השנים הקפידו לעלות לקברו של אמנון, תחילה רק הם ולאחר מכן עם נורית בתם ורועי נכדם. השנה, בשל התפשטות מגפת הקורונה, נבצר מהם להגיע למקום. רות הסבירה כי גם כך קשה להם לעלות לקבר של אמנון, "אבל בכלל - אומרים שלא כדאי ללכת".

השנה זו הפעם הראשונה שהם לא מגיעים לקברו של אמנון ונורית חיפשה דרך לנחם אותם על כך. סח"י, סיירת חסד ייחודית, מקיימת בשנים האחרונות את פרויקט "עצמאות עם משמעות". המתנדבים מגיעים לקשישים בבתי האבות ובקהילה ומשמחים אותם. השנה עם הקורונה - יותר מתמיד.

אברהם חיון, מייסד סח"י, הסביר: "הם בעצם היו שם בשבילנו, בשביל להקים לנו את המדינה, ועכשיו תורנו להיות שם בשבילם. אנחנו קוראים לכולם לצאת החוצה ולהגיד תודה למייסדי המדינה, לדור שהיה פה ובזכותו אנחנו פה היום".

נורית התוודעה ליוזמה של העמותה וביקשה מאנשיה לבוא ולשמח את הוריה. הם הגיעו, ויחד איתם יצאו גם כל השכנים. פנחס ורות ביקשו לשיר שירי ארץ ישראל ואט-אט כל הרחוב נעצר ונאסף לשיר איתם.

פנחס ורות לא ידעו שמחכה להם עוד הפתעה. הזמרת אילנית בכבודה ובעצמה באה לשיר להם. "זה היה חשוב לי לבוא ולתת משהו קצת. אם זה עושה להם שמחה - אז בכיף", אמרה אילנית.

כל האנשים שנאספו ברחוב באו לשיר לפנחס ורות שמספרים את הסיפור על הארץ הזאת. התלאות, הכאבים והאהבות שנאספו עם השנים, חומרי הגלם של המדינה, ובגילם המכובד הם גם לא שוכחים להזכיר לנו את התקוות לעתיד.