גדי מוזס בערב החג בניר עוז: "זו תחילת השיקום שלנו כקהילה"

לראשונה מאז טבח 7 באוקטובר, קהילת ניר עוז ציינה היום (ראשון) את חג השבועות בשדות בקיבוץ. את התערוכה החקלאית המסורתית הנחה גדי מוזס, החטוף המבוגר ביותר ששרד את שבי חמאס ושוחרר לפני כארבעה חודשים, כפי שעשה מדי שנה בעבר.

"השנה אנחנו מקיימים את הטקס באווירה של עצב, של מחסור", אמר מוזס, "אנחנו נמצאים פה לאורם ולדרכם של חברינו בגדש שנרצחו, שהם חלק קטן מכל מי ומה שאיבדנו לאורך הדרך - 66 במספר, וכן במחסור גדול של 14 חטופינו שעדיין בשבי. אני רואה בקיום של הטקס הזה את התחלת השיקום שלנו כקהילה. אנחנו נוכיח לכל העולם שאנחנו פה במטרה להישאר פה עם כל הצער והכאב שרציחתם של יקירינו משאירים לנו".

עוד אמר מוזס: "לצד העצב העצום שעובר עלינו ויקח זמן עד שנתאושש, בכל זאת אנחנו רוצים להציג לכם את התחושה שאנחנו מנסים להשתקם, למרות שאני רואה את הבתים של בני העוולה שדרכם עברתי בכל מני מקומות שהייתי בהם, אנחנו פה, ואנחנו אופטימיים מתמיד. נוכחים איתנו פה תאילנדים שבאו בחזרה, כאלה שגמרו את השירות, חזרו לניר עוז, ומחדשים את הקשר עם ניר עוז. נמצאים איתנו גם ש"שינים. חלקם חיילים שמצטרפים אלינו שוב. אז תבורכו התאילנדים, תבורכו הש"שינים. קדימה לעבודה".

מהקיבוץ נמסר: "השנה, האירוע נשא בתוכו את מלוא המורכבות של חיינו כיום. לצד סימני התקומה וההמשכיות, הוא הוקדש לזכרם של עובדי הגד”ש של ניר עוז: תמיר אדר, סעיד (דוד) משה, אריה (זלמן) זלמנוביץ’, אלכס דנציג, אלעד קציר, ג’וני (יהונתן) סימן טוב, עמית שחר, ועובדינו התאילנדים המסורים – טו, פאפ, גוסראם אפיצ’אר, קואוו, פונג, נאג’אן פיצ’יט, פירון תאנונפים, דים, פו, ווטיפאט, האק וקלמנס פליקס מטנגה. אנחנו מתגעגעים, כואבים, וממשיכים להיאבק עבור השבתם של 14 יקירינו שעדיין מוחזקים בשבי".

"הגד”ש של ניר עוז הוא בעינינו סמל חי לתקומה", הוסיפו בקיבוץ, "כל הכלים שהוצגו בתערוכה נרכשו ונתרמו לאחר השבעה באוקטובר – לאחר שכל הציוד המקורי נבזז בשבת השחורה. החקלאים ועובדי השדה חזרו לניר עוז כבר בחודש הראשון של המלחמה, והיום הם ממשיכים לעבד את האדמה עד התלם האחרון".