אלי אלבג בריאיון ראשון אחרי הסרטון: "תחזירו את לירי"

456 ימים אחרי 7 באוקטובר, לפני כשבוע פרסם חמאס סרטון של התצפיתנית החטופה לירי אלבג (19) שנחטפה ממוצב נחל עוז - בסרטון היא ניראת רועדת, ובוכה. זהו אות החיים הראשון של לירי מאז מאי האחרון, ועל-פי הערכות במערכת הביטחון הוא צולם כמה ימים לפני שפורסם. בריאיון ששודר הערב (שישי) ב"זמן שישי" התייחס אביה של לירי, אלי, לאפשרות לעסקה, ואמר: "זה מעולם לא היה קרוב יותר מעכשיו".

משפחתה של לירי ביקשה שלא לפרסם את תוכן הסרטון, ואישרה רק שתי תמונות מתוכו. הוריה, אלי ושירה, ושתי אחיותה, נתקלו בתמונה מתוך הסרטון ברשת ומאז אביה צופה בסרטון שוב ושוב, והעיד כי צפה בו מאות פעמים בשבוע האחרון ואמר: "אני מסתכל על כל מילה שלה על כל אות שלה. מסתגל על העיניים מסתכל על השפתיים על כל מים, אני מכיר את לירי".

כתבות נוספות:

• "לא מוותרים": העסקים בגולן שממשיכים לפעול למרות המצב
• הכלא השמור ביותר: סיור במקום שבו כלואים האכזריים שבמחבלים
• ההר הלבן ריק מאדם - בשיא החורף: סיור בחרמון הסגור

על הרגע בו נחשפו לסרטון של לירי אמר אלי: "היינו בבית, שישי-שבת אלה הימים הכי קשים שלנו, ישבנו בסלון פתאום ראינו תמונה של לירי ואות חיים. אני לא ידעתי אל מי לרוץ קודם, שתי הבנות שלי היו על הרצפה ואישתי מייללת, ואני לא יודע למי ללכת ראשון ולהחזיק ולנסות להרגיע. אי אפשר להרגיע, זה לא נשלט. אני שומע את שירה, קורעת לי את הלב. צועקת "לירי שלי" ובוכה. נתנו לה מים והיא התעלפה, ואני צועק להן אתן צריכות להיות שמחות שהיא חיה, היא חיה – עד היום לא ידענו אז בואו נסתכל על זה, בואו נרגע, ננשום. תראו את הילדה היא חיה. כשראיתי את זה קיבלתי בוקס וזה בסדר להתפרק, וזה בסדר לצעוק מגעגוע ולהביע רגשות ואני ניסיתי להרגיע אותן בזה שהיא חיה".

"היא נפוחה, ודיברנו עם רופאים על מצבה והם אמרו שמדובר בנפיחות של חוסר באוכל, ובחלבונים. הם אוכלים כל הזמן רק לחמים", אמר אלי, והמשיך: "יש את הנושא הרפואי של העיניים, כי לירי מרכיבה משקפיים, ובסרטון היא מופיעה ללא משקפיים. אנחנו רואים אותה פעם אחת כפופה ופעם אחת שפופה – אנחנו מבינים שזה לקח הרבה זמן מול המצלמה. שאלנו את החטופים האחרים שהשתחררו, איך היה כשעשו עליהן סרטון והן אמרו שזה קשה מאוד".

"ב-460 יום אנחנו רואים אותה בתמונה עם כובע, מאופרת, מתוקה", אמר אלי והמשיך: "פתאום את רואה תמונה שלה עם שיער מפוזר, בוכה, רועדת, ואתה לא יכול לעזור לה. טלטלה. טלטלה. זאת תהום, המקום הכי חשוך, המקום הי נמוך. יותר גרוע ממה שחשבנו. זה עד עכשיו יושב עליי, כאילו אני סוחב משאית עליי. אני רוצה לבקש לא להעביר את הסרטון הזה. תכבדו אותי אם אכפת לכם, תכבדו אותנו המשפחה. אל תפיצו את הסרטון הזה. אם אני ארצה להפיץ אותו אני יודע איך, ואני מקווה מאוד שאני לא אצטרך להפיץ אותו".

על המגעים המתקדמים למשא ומתן להשבת החטופים אמר אב התצפיתנית: "כרגע זאת רק תחושה. במאי היינו באותה הסיטואציה. זה לא שאני חושב שמחר תהיה עסקה. בהתחלה זה היה משפיע עליי מאוד, אבל אז אני אומר תירגע, היינו באוורסט כבר ונזרקנו בים המלח. מהמקום הכי גבוה בעולם למקום הכי נמוך בעולם. אני יודע שעכשיו כולם בעניין, כולם. זה מעולם לא היה קרוב יותר מעכשיו. עדיין יש לעבור את חמאס שמקשה עלינו, אבל לפחות בצד שלנו כולם בעיניין – מיליון אחוז".

"דבר אד אני הבטחתי לבנות, שהן ירוצו ראשונות לחבק אותה", אלי תיאר את רגעי חזרתה כפי שמדמין אותם: "אני חיכיתי 480, 470, אז אני אחכה עוד 5 דקות לחיבוק, ואני אתן להן להתפרץ עליה. אני אסתכל מרחוק אולי אני אצלם מרחוק את החיבוק שלהן. אני מתגעגע לזה שהיא קוראת לי אבוש".

שירה, אמא של לירי אמרה על הרגע המיוחל: "אני אגיד לה שהיא במקום בטוח, שהיא לא צריכה לדבר ולא צריכה לעשות כלום. היא במקום בטוח. אנחנו נדאג להכל". על האפשרות לעסקה שתשיב את לירי הוסיפה: "אנחנו רק מחכים להחלטה, לעסקה ולהסכם – לא משנה איך יקראו לזה. אנחנו רק מחכים שהם יבואו".

אלי הוסיף: "זה הזמן להוציא אותם, זה הזמן להוציא את כל החטופים. די. אני רואה את הסרטון כל הזמן, זה אצלי במועדפים. אני מסתכל על זה מגעגועים ומהבנה שאני אסתכל ואני אראה איפה היא. איך אני מרגיש? זה לא מעניין – לא מעניין אותי איך אני מרגיש. אני רוצה לדעת איך היא מרגישה. יש לי ילדה שהיא חיה והיא צריכה להיות בבית. אז הגיע הזמן – יש לי ילדה שהיא חיה ותביאו לי אותה הביתה".