ישראל מעודדת עלייה, אך לא ערוכה לקליטה: "עלול להתגלגל לאסון לאומי"

בישיבת הממשלה שלשום (שני) אישרו השרים את תוכנית קליטת העולם החדשים הצפויים להגיע לישראל ברקע המלחמה באוקראינה. "ישראל היא חלק מהעולם והעולם נמצא בזמנים קשים ומטלטלים", אמר בישיבה ראש הממשלה נפתלי בנט, "אנחנו מנהלים את המשבר המורכב הזה ברגישות, באחריות ומתוך ניסיון להושיט עזרה, ככל שאנחנו יכולים".

עם זאת, נראה שעל אף שבמשך שנים, המדינה מעודדת עלייה וקוראת לעלות כמה שיותר יהודים לישראל, אחרי הגעתם - שם זה נעצר. אין מספיק פתרונות תעסוקה, דיור ועוד כדי לאפשר לעולים להיקלט כמו שצריך בישראל.

ד"ר רומן ברונפמן, מומחה לרוסיה ומזרח אירופה, פעיל קליטת עלייה וחבר הכנסת לשעבר, מזכיר את הקשיים שהיו לעולים מברית המועצות בשנות ה-90. "קשיי הקליטה נמשכו יותר מעשור עד שהעולים עוד איכשהו הצליחו להשתלב", אומר ברונפמן, "ושני עשורים עד שהם נקלטו באמת ואפילו הצליחו".

"המדינה מזמינה את העולים להגיע כדי לשמור על הדמוגרפיה היהודית אבל היא אף פעם לא עומדת בציפייה של העולים והיא גם אף פעם לא מוכנה", מוסיף ברונפמן, "עכשיו אנחנו רואים שמגיעים מאוקראינה וגם מרוסיה. מאוקראינה זה פחות או יותר מאורגן אבל מרוסיה מגיעים כתיירים, כביכול, במטרה להשתקע".

"עיקר הבעיות היו הדיור והתעסוקה לשכבות חלשות, מבוגרים, משפחות חד הוריות ועוד", מפרט ברונפמן, "מדינה שאמורה לקלוט עולים צריכה שיהיה לה מלאי דיור, למשל. שיכנו אותם בדירות עמידר, הקשו עליהם להשתלב בעבודות כי דרשו מהם את השפה העברית. אלו דרישות שלא היו הגיוניות".

ברונפמן, שכתב יחד עם לילי גלילי את הספר "המיליון ששינה את המזרח התיכון" על אותו גל עלייה, צופה מה עתיד לבוא עם העולים החדשים מאוקראינה ומרוסיה: "האוקראינים צפויים לחוות קשיים בהשתלבות בחברה. הם באים בלי כלום, בלי כסף, בלי רכוש. לעומת זאת עלייה מרוסיה היא שונה לגמרי, הם באים עם אמצעים, עם שפות, עם דרישות גבוהות שישראל לא תוכל לספק, ולכן אני צופה שעלייה כזאת תהיה מוגבלת בניגוד לעלייה מאוקראינה שתשתקע כאן".

"מדינת ישראל היא אולי המדינה היחידה בעולם שמעודדת עלייה והיא משקיעה המון כספים כדי לגרום לכך שיהודים יעלו ארצה, אך זה לא המקרה כשמדובר ביהודי אתיופיה", אומר אבי ילאו, מרצה ויזם חברתי, "אבל האם זה היה שווה את זה? האם זה מה שציפו לו, זה מה שהובטח להם, אחרי שהם מגיעים לכאן? התשובה היא לא".

"באופן מערכתי אנחנו רואים שהעולים נמצאים בתחתית הסולם, מבחינת תעסוקתית, מבחינה השכלתית, מבחינה נגישות למשאבים ועוד", מוסיף ילאו, "הם נמצאים במרכזי קליטה שנתיים, שלוש, הם ספק אזרחים בכלל, אין להם נגישות לעבודה, אין להם יכולת לצאת ללמוד השכלה גבוהה, ואני לא חושב שמדינת ישראל באמת מעניקה את הנגישות הנכונה בכל ההיבטים האלו. לדעתי, זה כשל מערכתי. עם כל הכסף שהמדינה משקיעה ומעודדת אנשים לעלות לכאן, שתשקיע גם באלה שכבר עלו לפה".

המשוררת והפעילה החברתית אלקס ריף, מייסדת קבוצת "הבריגדה התרבותית" שמטרתה להפוך את הסיפור על יוצאי ברית המועצות לחלק מהתרבות הישראלית ומנכ"לית עמותת "לובי המיליון" המקדמת זכויות של יוצאי ברית המועצות בישראל, אומר שישראל לא ערוכה לקליטת עלייה בסדר הגודל שעתיד להגיע בעקבות המלחמה. "זה עלול להתגלגל לאסון לאומי", אומרת ריף, "אם לא ניערך במהירות, כל מה שקרה בשנות ה-90 עלול לחזור על עצמו".

"שוב נראה עולים שהגיעו חסרי כל, לא מצליחים ללמוד עברית כי הם צריכים לצאת לפרנס. שוב, העולים יגיעו רק לפריפריה, כי לא יוכלו לשכור דירות במרכז. שוב מהנדסים ורופאות יעבדו בניקיון ואבטחה", אומרת ריף ומתייחסת לטראומת המלחמה של העולים, "הם יגיעו מאזורי קרבות עם טראומות נפשיות מורכבות, שמדינת ישראל לא תדע להתמודד עמן. אנחנו, ילדי העלייה של שנות ה-90 וההורים שלנו, עדיין משלמים את המחיר על כשלי קליטת העלייה לפני 30 שנה. אנחנו עומדים לעשות את אותן הטעויות, אם לא חמורות יותר".

ריף ו"לובי המיליון" מציגים גם פתרונות: "מדינת ישראל צריכה לעשות עוד הרבה דברים כדי שהעולים יצליחו להרגיש בישראל בבית. להכשיר תרבותית את פקידי משרד הפנים והקליטה שפוגשים את העולים, כדי שיקבלו אותם בזרועות פתוחות. לזרז את קבלת מעמד העולה, כדי שיקבלו את מלוא הזכויות שלהם ולהשוות בתנאים בין פליטים לעולים, כי לא יכול להיות שיהיו כאן ילדים פליטים שלא הולכים לבית ספר כמה חודשים".

"צריך לבנות תכנית תעסוקה שתיצור מסלול קליטה מהיר לאקדמאים, כולל למידת עברית, בלי שיצטרכו להוכיח מחדש את התארים שלהם", סיכמה ריף, "לבנות תכניות חירום בדיור, ולתמרץ בעלי דירות להשכיר לעולים. לוודא שהעולים שמגיעים לא יידרשו להוכיח יהדות ברבנות ויוכלו להתחתן בארצם. צריך לדאוג לעולים הקשישים שמגיעים ללא פנסיה, לבנות אולפן דיגיטלי ללימוד עברית, להכשיר את צוותי ההוראה בדבר תרבותם של העולים, לדאוג לסיוע נפשי למגיעים מאזורי קרבות וגם להכין את החברה הישראלית לקליטה".