ריבלין ספד לנחמה: "זכיתי להיות בן זוגה של רעיית הנשיא"
רעיית הנשיא נטמנה בחלקת גדולי האומה. ענת, בתה של נחמה, ספדה: "אמא שלנו היא פרח לב הזהב של כל הדברים שהתקלקלו בנו כבני האדם ושאפשר לתקן"
פרידה מהגברת הראשונה: רעיית הנשיא, נחמה ריבלין, הובאה הערב (רביעי) למנוחות בחלקת גדולי האומה, בהר הרצל בירושלים. הנשיא ראובן (רובי) ריבלין ספד: "נחמה, נחמה שלי. אמא שלנו. לא הצלחתי לישון. הסתכלתי בתאריך המוכר כל כך - חמישי ביוני. מאמי, יום הולדת שמח. כן, יום הולדת עצוב. לפני מספר שבועות בבית החולים כשעוד הצלחת לומר את מה שעל ליבך וכבר התחלת לדאוג, ביקשת שאחזיר אותך הביתה. היום נחמה, שבת הביתה. קרוב כל כך לבית שלנו, כאן מעבר לגבעה קרוב לעציצים שאותם טיפחת".
"כשהכרתי אותך חשבתי לפעמים שעשיתי לך עוול שאולי אני עירוני מדי, ירושלמי. מהר מאוד למדתי ממך שאפשר לגלות את האדמה גם בירושלים. לרכב על סוסים, לעדור בטורייה, לגדל ירקות אבל רק בעונה. וצמחי תבלין בגינה", אמר. "אט אט, צמחו בך שורשים ירושלמים. היית, יקירתי, ירושלמית יותר מהירושלמים. וריבלינית יותר מהריבלינים. הקוגל הירושלמי שלך מתוק וחריף כאחד היה יותר טוב מהקוגל של מאה שערים".
הנשיא המשיך: "גם כשהיה לך קשה, האמנות, הפרחים והסרטים בסינמטק והתערוכות במוזיאון נתנו לך כוח. הם היו לך טעם החיים. תודה שבמשך שנים ארוכות התעקשת עלי, התעקשת להרחיב לי עוד ועוד את הלב להעמיק לי עוד ועוד את הנפש. ללמד אותי אהבה מפוכחת, ישירה ונבונה אבל גם - מעגלת פינות וחומלת. ובעיקר – כמו כל דבר שעשית, כמו כל דבר שאמרת, להיות אמיתית. תמיד אמיתית".
"אף פעם לא רצית להיות באור הזרקורים, אבל הבנת שכאשת הנשיא יש לך תפקיד, וקיבלת אותו על עצמך", אמר ריבלין. "ובכל זאת החלטת לעשות את המוטל עלייך לא כ'אשת נשיא המדינה', אלא מתוך החלטה לזרוע, להשקות ולגדל את מה שבאמת צריך טיפול כזה, מסור ויודע. ובחרת - לתמוך בילדי החינוך המיוחד. לעמוד תמיד לצידן של נשים, מבלי להיות פמיניסטית מופגנת. לטפח יוצרים ואמנים. ערבים ויהודים היו בעיניך קודם כל אנשים, ועם זאת לא הייתה ציונית ממך. ומתוך הבחירות שלך ועם המעשים שלך עלתה כפורחת גינת האוהבים והאוהבות שלך. כל הארץ אוהבים אוהבים".
"כמה אהבו אותך נחמה, כמה דאגו ודרשו בשלומך וביקשו לך טוב וייחלו והתפללו להחלמתך בכל החודשים הללו. כמה ביקשו לחזק אותנו ולעטוף אותך".
לבסוף אמר הנשיא ריבלין: "נחמה, רעייתי, אהובתי, אני מתקשה להאמין שאלו דברי פרידה. אני בטוח שעוד אחפש אותך בלילות, ובימים גם. תודה לך נחמה, על האהבה, על הזוגיות, על המשפחה, על כך שהיית תמיד איתי, על היד התומכת והלב המקשיב, על ההומור ועל המחשבה החדה, ועל זה שזכיתי להיות, בן זוגה של רעיית נשיא המדינה. 'מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות, כל הנהרות בעולם, לא ישטפוה'. נוחי בשלום על משכבך".
בתה של נחמה, ענת, הספידה לאמה בדמעות: "אמא שלי לא מתנחמדת. כשיוצאות מפיה מילות חיבה מתוקות מדבש, אנחנו יודעים שהרווחנו אותם בזכות מעשה שיש בו מידה רבה של אנושיות. כשמתווכחים איתה ונאמר משהו נגדה היא אומרת – ''אני מבקשת לזכור שגם אותי ילדה אמא'. ובמשפט הפשוט הזה מסתתרת כל תפיסת עולמה – אני, בסך הכל בן אדם. כולנו נוצרנו באותו אופן".
[brightcove_iframe video_id='news-domestic-20190605-1923' autoplay='0' credit='' desc='ענת ריבלין, בתה של נחמה ' kid='1_vfd7gkqn' duration='310'']
"אמא יודעת על קיומה של מחלתה כבר 12 שנים. בשנים האלה הלכו והתרבו האנשים שרצו למצוא את הפרח המיוחד שישאיר אותה איתנו", אמרה ענת ריבלין. "היא סבלה מאוד אבל מצאה בתוכה כוח להמשיך. ואני, שנדהמתי מהכוח שלה, הייתי ספק שואלת ספק אומרת 'כמה כוח יש לך אמא'. באחד הימים באשפוז היא אמרה לי שאם תדבר יום אחד בפומבי על הניתוח שעברה, היא תספר כמה חשוב היה לה להמשיך ולהשפיע על אנשים. דבר שזכתה לעשות בזכות הכניסה של הורי לבית הנשיא".
"במשפחה למדנו ממנה להנות מהדברים הפשוטים - מזריחה שיש בה הבטחות ליום חדש או מהשקיעה עם הצבעים העזים שהינו רואים", אמרה. "אני חושבת שאמא שלנו היא פרח לב הזהב של כל הדברים שהתקלקלו בנו בני האדם ושאפשר לתקן. וכמו שאגיד מעכשיו לילדיי וילדותיי – את פרח לב הזהב הזה מוצאים בתוך הלב פנימה".
הספר חיים באר, חבר המשפחה, אמר בטקס הלוויה: "אי אפשר שלא היה להתאהב באישה הישירה, האמיתית, שלא היה בה קו אחד של זיוף. נחמה הייתה הנוסע המתמיד של עולם הספר, משתמשת כבדה של תרבות". "על חלקת הקבר הטרייה אני מבקש להניח מעין פרחי בר אחדים שהיא כל כך אהבה. כמה שברי זיכרונות מהכרותינו וזיכרונות שהמכנה המשותף שלהם היא אהבת העברית, הספרות, התרבות והאמנות".
[brightcove_iframe video_id='news-domestic-20190605-1845' autoplay='0' credit='' desc='הסופר חיים באר, חבר המשפחה' kid='1_rotdprae' duration='450'']
ח"כ איציק שמולי (העבודה) אמר ב"חדשות" עם יעקב אילון: "יום כל כך עצוב, כלל ישראלי. אני שואל את עצמי מה הסיבה שהיא נכנסה לכולנו ללב. מעבר לעובדה שהיא הייתה אישה צנועה, חכמה ואמיצה באופן שבו התמודדה עם מחלתה, היה לה מקום בלב ובבית לכל השבטים בחברה הישראלית. יש גם מסר לנו הפוליטיקאים – תפקידים ממלכתיים ופוליטיים לא חייבים לבוא עם ניפוח עצמי יתר על המידה. אפשר להסתכל על אנשים בגובה העיניים ולהיות בני אדם, גם אם אתה נושא בתפקידים רמי דרג".
[brightcove_iframe video_id='programs-yaakov-eilon-20190605-1751' autoplay='0' credit='' desc='ח"כ איציק שמולי על נחמה ריבלין' kid='1_vijw7tud' duration='52'']
פרופסור מרדכי קרמר, מנהל המערך למחלות ריאה במרכז הרפואי בילינסון, שהיה הרופא של ריבלין, אמר לפני תחילת טקס הלוויה: "זה הרגע הכי קשה לרופא, להיפרד מהחולה שלו. התקופה האחרונה הייתה מאוד קשה, מלאת טלטלות. קווינו עד הרגע האחרון שהיא תתאושש ותחזור, אבל לא הכל בידינו".
[brightcove_iframe video_id='news-domestic-20190605-1757' autoplay='0' credit='' desc='פרופ′ מרדכי קרמר, מנהל מחלקת ריאות בבילינסון, שטיפל בנחמה ריבלין' kid='1_z62bg46o' duration='50'']
הטקס החל בתום מסע הלוויה שהחל בתיאטרון ירושלים, שם הוצב ארונה. לבקשת המשפחה, ובהוקרה עמוקה על הליווי והאהבה שהעניקו אזרחי ישראל לנחמה בימי מחלתה, מתאפשרת כניסה חופשית לציבור. בטקס ביצעה הזמרת רונה קינן את שירה "מבול". והסופר חיים באר הקריא דברי פרידה".
כאמור, מוקדם יותר הוצב ארונה של ריבלין בתיאטרון ירושלים, על מנת לאפשר לציבור לעבור על פני הארון. הנשיא ריבלין ובני משפחתו הגיעו לתיאטרון, ונישקו את הארון. לאחר מכן התיישבה המשפחה בסמוך לארונה של נחמה, והנשיא קיבל את הרבים שהגיעו לחלוק לה כבוד אחרון - לחץ את ידם, חיבק והודה להם. ריבלין אמר לנוכחים: "נחמה חיה חיים של אהבת הבריות. כולם אוהבים אותי בגללה – ובצדק. הדבר היחיד שהדאיג אותה, גם כשהייתה בבית החולים, זה מי יטפל בי".
הנשיא ובני משפחתו יקבלו ביקורי תנחומים בבית הנשיא מחר, יום חמישי, בין השעות 10:00 - 13:00 ובין 16:00 - 19:00, וכן ביום שישי בין השעות 10:00 - 14:00.
רבים הגיעו לתיאטרון ירושלים כדי לחלוק כבוד לגברת הראשונה - אזרחים מן השורה, בכירים בשירות הציבורי ופוליטיקאים מכל הקשת הפוליטית - ביניהם ח"כ עמיר פרץ, חברי הכנסת אחמד טיבי ואיימן עודה, ח"כ אלעזר שטרן מכחול לבן, הרב יצחק דוד גרוסמן ועוד.
ח"כ פרץ ממפלגת העבודה, שסיפר לחדשות 13 על היכרותו עם נחמה. "כשכיהנתי כשר להגנת הסביבה, הזמנו למשכן הנשיא יזמים צעירים בתחום וראיתי שנחמה מתרגשת. זה לא היה התפקיד שלה, אלא האישיות. אם יש אדם שזכאי בתואר 'הגברת הראשונה' – זו נחמה. ולא בגלל היותה אשת הנשיא, אלא בגלל היותה אישיות מפילה מחיצות, יוצרת חיבורים".
"היא ראויה לא רק לתואר, אלא גם החזון שלה – של להיות מחוברת לאנשים, לתת עוצמה לכל אוכלוסייה. העוצמה שלה עם אותו מכשיר הנשמה, נתן לכל אדם חלש במדינה הזאת, כל אדם בעל מוגבל, את התחושה שניתן לעשות הכל", הוסיף פרץ.
חבר הכנסת עמיר פרץ (העבודה) ספד לנחמה ריבלין: "כשכיהנתי כשר להגנת הסביבה, הזמנו למשכן הנשיא יזמים צעירים בתחום וראיתי שנחמה מתרגשת. זה לא היה התפקיד שלה, אלא האישיות. אם יש אדם שזכאי לתואר 'הגברת הראשונה' – זו נחמה. בגלל היותה אישיות מפילה מחיצות, יוצרת חיבורים" @NeriaKraus pic.twitter.com/LiheDGN7By
— חדשות 13 (@newsisrael13) 5 ביוני 2019
שר המשפטים לשעבר, דן מרידור, ספד לרעיית הנשיא: "היא אדם ששונה מהמודל המודרני, אולי של פעם במובן הכי טוב של המילה – ארץ ישראל היפה. מהרגע שרובי הפך לנשיא, שום דבר לא השתנה. היא ביקשה שיפנו אליה כנחמה. היא הייתה אדם מאוד אמיתי, ללא שום פוזה. היא לא היססה לומר את דעתה. הייתה לה התנהגות שיש למעטים כמוה. הם היו זוג מאוד יפה. רובי הבין כמה ימים אחרי התדרדרות במצבה שזה הסוף".
השר לשעבר דן מרידור: "נחמה ריבלין הייתה אדם שונה מהמודל המודרני, אולי במובן הכי טוב של המילה, היא הייתה ארץ ישראל היפה. מרגע שראובן הפך לנשיא, שום דבר לא השתנה. היא לא רצתה שום כיבודים, רק ביקשה שימשיכו לפנות אליה בתור נחמה" @NeriaKraus pic.twitter.com/4igKLOjCg1
— חדשות 13 (@newsisrael13) 5 ביוני 2019