יותר מ-300 נשים נרצחו בישראל בעשור: "המדינה צריכה לרעוד"
סבאח אבו אלקיעאן שנרצחה הלילה בג'ת שבמשולש היא האישה ה-22 שנרצחת השנה בחברה הערבית, ודו"ח של הכנסת לקראת יום המודעות הבינלאומי למאבק בנשים חושף עלייה חמורה באלימות כלפי נשים: "השטח הופקר, הנתונים צריכים לזעזע את המדינה"
יום המודעות הבינלאומי למאבק באלימות נשים: סבאח אבו אלקיעאן, תושבת הנגב בת 22, נרצחה ביריות אמש בג'ת שבמשולש, ומבין 233 קורבנות הפשיעה בחברה הערבית בתחילת השנה היא האישה ה-22 שנרצחת בשנת 2025. דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שיוצג הבוקר (שלישי) בוועדה לקידום מעמד האישי ולשוויון מגדרי, חושף עלייה מדאיגה במספר הנשים הנרצחות ובפערי האכיפה בין קבוצות האוכלוסייה. על-פי הנתונים, מאז שנת 2015 נרצחו בישראל למעלה מ־300 נשים. "נתון המצביע על מציאות אלימה ומתמשכת", מדגישים החוקרים ומבהירים - נתוני המשטרה מעידים על עלייה חדה במספר הנרצחות בשנת 2025.
מנתוני הדו"ח עולה כי בעשר השנים האחרונות (2015–2024) נרצחו 269 נשים - בממוצע כ-27 נשים בשנה. שנת 2024 בלטה כשנה הקשה ביותר בעשור עם 35 נרצחות. אולם כבר בשמונת החודשים הראשונים של שנת 2025 בלבד, מספר הנרצחות השתווה למספר הנרצחות בכל שנת 2024 – נתון הממחיש החמרה חמורה. "המחקר מצביע על פערים בין קבוצות האוכלוסייה ועל תופעה מתמשכת וקשה שבה נשים ערביות מהוות רוב בקרב הנרצחות", מסבירים החוקרים.
ואכן, 53% מהנרצחות בשנים 2015–2025 הן נשים ערביות, לעומת 42% יהודיות ו־4% מקבוצות אחרות. מאז 2019 שיעור הנשים הערביות בקרב הנרצחות נע מדי שנה בין 51%–59%. החוקרים מצביעים על כשל בממדי האכיפה, ובדגש על כשל בפיענוח מקרי רצח של נשים ערביות: על פי הדו"ח, כ־30% ממקרי הרצח בין 2015 ל-2024 לא פוענחו כלל. כאשר הנתונים מפולחים לפי קבוצת אוכלוסייה מתגלה פער חריף: 46% ממקרי רצח הנשים הערביות אינם מפוענחים. לעומת זאת, רק 9% ממקרי רצח נשים יהודיות נותרו ללא כתב אישום.
עוד עולה מנתוני התיקים המפוענחים (2015–2025) כי כ־50% מהרציחות בוצעו על ידי בן הזוג, כ־30% על ידי בן משפחה אחר. כ־20% על ידי חשוד מוכר שאינו בן משפחה. הפילוח משתנה בין קבוצות האוכלוסייה: בקרב נשים יהודיות: 59% נרצחו בידי בן זוג. בקרב נשים ערביות: 41% נרצחו בידי בן משפחה שאינו בן זוג, ו־34% בידי בן זוג. "הנתונים משקפים תמונה חלקית בלבד, שכן חלק גדול ממקרי הרצח של נשים ערביות כלל לא פוענחו", מדגישים החוקרים.
בקרב רציחות שבוצעו על ידי בני זוג, ב־41% מהמקרים הייתה תלונה קודמת. בקרב רציחות שבוצעו בידי בן משפחה אחר הנתון קופץ ל־56%. גם בשמונה מקרי רצח של נשים על ידי חשוד שזהותו אינה ידועה (כלומר, לא הוגש כתב אישום כנגד חשוד בתיק) – 28% מכלל התיקים הלא מפוענחים, הוגשה תלונה בגין אלימות במשפחה טרם הרצח (קיומן של תלונות קודמות על אלימות במשפחה אינה מעידה בהכרח על כך שהרקע לרצח הוא אלימות במשפחה אבל זה בהחלט מעלה שאלות).
אזהרות מוקדמות שלא עצרו את הרצח. 36% מהנשים שנרצחו ב־2024 - 2025 הגישו בעבר תלונה על אלימות במשפחה - לא בהכרח כנגד החשוד ברצח או במועד סמוך לאירוע. בקרב יהודיות - 43% מהנרצחות התלוננו בעבר, בקרב ערביות - כשליש. תשעה מקרי רצח בשנת 2025 בוצעו על ידי חשודים שהוגדרו כמתמודדי נפש - ברובם בני משפחה שאינם בני זוג.
"הנתונים שנחשפו - צריכים לזעזע ולהרעיד את המדינה", אמרה יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, ח"כ מירב כהן, "הממשלה לא רק שנמנעת מצעדי חירום כפי שהיה מצופה שתנקוט בהם - היא נמנעת מהגדלת תקציבים לתחום המאבק באלימות נגד נשים, עצרה מימון לתכנית ׳פורום מיכל סלה׳, מסתירה נתונים, והשרים שלה מבריזים מדיונים רלוונטיים".
"זאת כנראה הממשלה הגרועה ביותר לנשים בתולדות ישראל", הוסיפה ח"כ כהן. "היא לא מתעניינת בנשים, ואפילו לא בהצלת חיי נשים. ההתעלמות מאלימות נגד נשים מעבירה לעבריינים ולבני משפחה אלימים מסר ברור, ולפיו השטח הופקר - והם יכולים לעשות ככל העולה על רוחם. בלית ברירה, ומכיוון שהגורמים האחראים לא טורחים לעשות את זה בעצמם, הוועדה בראשותי תתכנס ותגבש בהקדם האפשרי תכנית חירום להתמודדות עם משבר האלימות נגד נשים, ותגיש אותה לאישור הממשלה".
עו"ד ראויה חנדקלו, מנהלת 'אילאף' - מרכז לקידום ביטחון בחברה הערבי - מסרה הבוקר בעקבות הרצח של סבאח אבו אלקיעאן: "הלילה נרצחה אישה נוספת, המצטרפת למרחץ הדמים שפושה בחברה הערבית בשנים האחרונות. הרצח הזה הוא לא מספר נוסף מתוך 35 נשים שנרצחו מתחילת השנה - אלא תזכורת צורבת למציאות של פשיעה מתמשכת, היעדר ביטחון אישי והעדר שלטון חוק".
"הביקורת שלנו כחברה ערבית מופנית כלפי מדיניות השרה מאי גולן והשר בן גביר", הוסיפה, "אין מענה לטיפול בכשלי האכיפה, התמודדות עם הנגישות הגוברת לנשק, וחסרים כלים כמו פיקוח טכנולוגי על גברים אלימים. בינתיים, כולם מגלגלים את האחריות על החברה הערבית ומקצצת בתקציבים החיוניים לביטחון האזרחים".
"אין ביטחון - כשהנשים אינן בטוחות ביטחון הציבור הוא האחריות הראשונה והבסיסית של המדינה", סיכמה עו"ד חנדקלו, "באילאף אנו דורשים מהממשלה להפסיק להשתמש בפשיעה ובאלימות כתירוץ לשליטה ולהענשה קולקטיבית של החברה הערבית, ולהתחיל לפעול באמת למען ביטחון האזרחים, בכלים ההולמים מדינה דמוקרטית".