יו"ר הכנסת נאם בבונדסטאג: "מקום בו האנושות מתחה את גבולות הרוע"

בבית הנבחרים הגרמני נערך היום (חמישי) טקס לציון יום השואה הבינלאומי החל היום, ובפני הבונדסטאג נאם יו"ר הכנסת מיקי לוי, בפעם הראשונה שיו"ר הכנסת נושא נאום מול מליאת בית הנבחרים. "אני עומד מולכם היום נרגש ומלא ענווה, ביום השואה הבין-לאומי, יום ההנצחה לקורבנות הנציונל-סוציאליזם", פתח יו"ר הכנסת את נאומו, "גאה לייצג את המדינה היהודית והדמוקרטית היחידה בעולם - מדינת ישראל, בתפקידי כיושב ראש הכנסת, ליבה הפועם של הדמוקרטיה הישראלית".

"דווקא כאן, בבניין ההיסטורי הזה, בית הפרלמנט הגרמני, אפשר לתפוש, ולו במעט, את היכולת של בני האדם, לנצל את הדמוקרטיה כדי להביסה", הוסיף לוי, "זהו מקום בו האנושות מתחה את גבולות הרוע, מקום בו אובדן הערכים הפך מסגרת דמוקרטית לעריצות גזענית ומפלה. לכן דווקא כאן, בין קירות הבית הזה, הניצבים כעדי-אבן ופלדה דוממים, אנו לומדים מחדש, עד כמה שברירית היא הדמוקרטיה, ונדרשים שוב לחובתנו לשמור עליה מכל משמר".

בהמשך נאומו אמר לוי: "שימור זיכרון השואה הוא משימה כבדת משקל, משימה אשר מוטלת על כתפיו של כל דור בהנחלת אירועי העבר המחרידים הללו לדורות הבאים. לעיתים קרובות, זיכרון השואה עוסק במספרים גדולים, בסטטיסטיקות בלתי נתפשות. האם אפשר בכלל לתפוש מספר כמו שישה מיליון? חוק המספרים הגדולים מוסיף שכבת ריחוק מסוימת, כזו החוטאת לקורבנות ולשורדי השואה כשהיא מצמצמת עוד את מידת האנושיות שלהם".

"כאשר עמדתי אתמול מול וילת ואנזה נותרתי המום", הוסיף יו"ר הכנסת, "חשתי פער בלתי נתפס בין הפסטורליות של מרבדי הפרחים והאגם המנצנץ ברקע - לאכזריות בה תוכננה במקום הזה, מכונת ההשמדה של יהדות אירופה. ועידת ואנזה מקפיאת הדם נועדה לתאם בין כל הזרועות במשימת העל של המשטר הנאצי: למחות כל זכר לעם היהודי".

"השמדה וטבח מתוכננים מראש, מבוססי שנאה חסרת פשר, אשר מבוצעים בשיטתיות בידי משטר שהוקם בדרך דמוקרטית וחוקית", המשיך לוי, "80 שנה ושבעה ימים, שהם כהרף עין במונחים היסטוריים. ומנגד אולי עוד לא די בהם בכדי שכל הפצעים ירפאו. רבים נושאים עדיין צלקות שלא הגלידו - וכאלה שלא ימצא להן מזור לעולם".

עוד אמר יו"ר הכנסת: "עבותות הזיכרון הללו כורכות יחד את העמים שלנו, הישראלי והגרמני. ולצד הזיכרון - התקומה. ב-80 שנה ושבעה ימים אלה הצלחנו, שתי האומות, לקום מתוך טראומה לאומית היסטורית ולהיבנות מחדש, באומץ ובנחישות. שתי אומות שבין המוות לבין החיים, בוחרות כל יום בחיים, שנאמר: החיים והמוות נתתי לפניך, הברכה והקללה, ובחרת בחיים למען תחיה".

בהמשך הוסיף לוי: "שתי אומות שעברו מסע יוצא דופן, בדרך לפיוס ולביסוס הקשרים והידידות האמיצה בינינו. גרמניה וישראל בנו גשר הרואה עין בעין את עוצמת הדמוקרטיה וחשיבותה, כמו גם את ההכרח לעבוד יחד כדי לשמור עליה, שוב ושוב, יום יום. קידמנו קשרים בין העמים בעולמות היצירה והתרבות. הטכנולוגיה והחדשנות. הסחר, המחקר והפיתוח. הרפואה, המדע והאקדמיה".

"יצרנו שיתופי פעולה ביטחוניים ומודיעיניים", המשיך לוי, "ושיתופי פעולה חשובים ועמוקים בין שני הפרלמנטים שלנו. גרמניה הפכה את האחריות לביטחון ישראל, לאחד מעמודי התווך של מדיניות החוץ הגרמנית. גרמניה ניצבת איתנה כנגד גילויי אנטישמיות, גם כאשר הם לובשים צורה אנטי-ציונית. גרמניה מוכיחה - פעם אחר פעם, במישור הבילטרלי ובזירה הבין-לאומית כאחד, את מחויבותה המוסרית וההיסטורית לקיומה ולביטחונה של מדינת ישראל".

"בנינו יחסי אמון, כנות, סולידריות והדדיות, המאפשרים לנו להתייצב יחד גם בפני האתגרים המשותפים לשתי המדינות, וגם בפני אלה העומדים בפני האנושות כולה. אתגרים כמו ההתמודדות עם נגיף הקורונה על כל משתניו ועם משבר האקלים המאיים על עתידנו אנו ועל עתיד העולם כולו".

בהמשך הודה לוי לקנצלרית גרמניה היוצאת אנגלה מרקל, ופנה לקנצלר החדש אולף שולץ: "מדינת ישראל סומכת עליך ויודעת, שתמשיך במסורת ארוכת שנים זו, ושיחד נוסיף לעשות למען הקשרים בין המדינות ובין העמים. דומני כי ככל שעשינו, מוטלת עלינו חובה לעשות עוד. שהרי אנו נתבעים להידרש אל הזיכרון, כדי להבטיח את הנצחתו למען הנצח האנושי".

"אך לצידו של הזיכרון - אנו נתבעים גם לבנות מתוכו חזון", הוסיף לוי, "להידרש גם אל התקווה ולתכנן יחד עתיד - הנשען על ערכים וחלומות משותפים. לחבר ולהעצים את הצעירים שלנו - את דור הנכדים ודור הנינים, הדור השלישי והרביעי והדורות שעוד יבואו אחריהם. לכוון אותם לחיבור הכוחות והמוחות לקידום עתיד מלא השראה. עתיד המבוסס על ערכי הדמוקרטיה, החופש והסובלנות, אותן ישראל וגרמניה חולקות. להזין את הצעירות והצעירים שלנו בטוב שבאדם. להזהירם מפני שנאת האחר, רק כיון שכזה הוא, אחר. להתרות את אזהרת-הנצח החמורה של שואת יהודי אירופה: לעולם לא עוד".

בסיום נאומו הקריא יו"ר הכנסת קטע מתפילת הקדיש לעילוי נשמת הנספים, פרץ בבכי ואמר: "לפני 80 שנה ושבעה ימים ביקשו למחות את העם היהודי מעל פני האדמה. מאז זכינו לתקומת עמנו ולקוממיות ארצנו, מולדתנו ההיסטורית, מדינת ישראל. היום אנחנו מבקשים - לזכור, תמיד נזכור, ולבנות יחד עתיד מבטיח".

בטרם נאומו הניח יו"ר הכנסת זר באנדרטת הזיכרון לקורבנות השואה בברלין, וכן הניחו זרים נשיא גרמניה, קנצלר גרמניה, נשיאת הבודסטאג, נשיא הבונדסרט ונשיא בית המשפט הגרמני. לפני נאומו של לוי בבית הנבחרים נאמה נשיאת הבונדסטאג, בארבל ראס, וכן נאמה ניצולת השואה ד"ר אינגה אוברבוך.