משפחות הנספים במירון: "המסקנות - צעד ראשון בדרך לצדק"

אחרי שוועדת החקירה הממלכתית פרסמה היום (רביעי) את המסקנות מהאסון במירון, מפורום המשפחות של הנספים נמסר כי "זהו צעד ראשון בדרך אל הצדק". עוד הם הוסיפו: "הזוי שנאלצנו לחכות כמעט 3 שנים בכדי לשמוע את המובן מאליו - מי שאחראי על הצלחת ההילולה, כשהיא מצליחה - אחראי גם על כישלונה. כישלון שהסתיים ב-45 אזרחים הרוגים ולמעלה מ-100 פצועים. אנחנו קוראים לממשלת ישראל: גלו אחריות, קחו את המסקנות הללו ואמצו אותן על לוח ליבכם, הן נכתבו בדם".

דובר הפורום ישראל דיסקינד, אחיו של שמחה בונים שנספה באסון, מסר בתגובה: "המסקנות האישיות כנגד האחראים צריכות בראש ובראשונה לעניין אתכם, אזרחי ישראל. אנו נסתפק בתיקון הליקויים, והבטחה לדורי דורות שאסון כזה לעולם לא ישנה. אסון שייזכר לדיראון עולם כאסון החפיפניקיות הישראלית, ובזכות מסקנות הוועדה גם יהדהד לדיראון עולם".

שמעון ישראל אלחדד, ששכל באסון שניים מאחיו, מסר: "כמעט 3 שנים חיכינו לדו"ח הזה. כולי תקווה שהיום, אחרי כל כך הרבה זמן, מדינת ישראל תתעורר על עצמה ותתקן את המעוות - הן מבחינת האחריות של אלה שכשלו בתפקידם והן מבחינת הנצחת ההרוגים ותיקון ההר מקצה לקצה. ב"ה הצדק מתחיל לרקום עור וגידים, עדיף מאוחר מידי מלעולם לא".

הדו"ח החריף של ועדת החקירה כולל המלצות קשות נגד בכירים במערכת הפוליטית ובמשטרה, ומטיל אחריות אישית על ראש הממשלה בנימין נתניהו, השר לביטחון הפנים דאז אמיר אוחנה, השר לשירותי דת דאז יעקב אביטן, והמפכ"ל קובי שבתאי. הוועדה קבעה כי אוחנה לא יוכל לשמש בעתיד כשר לביטחון הפנים, כי אביטן לא ימונה בעתיד לתפקיד שר, וכי על המפכ"ל קובי שבתאי לסיים את תפקידו, אך בשל המלחמה הותירה הוועדה לממשלה לקבוע את המועד הנכון לסיום תפקידו.

ביקורת קשה מופנית בדו"ח כלפי רה"מ נתניהו - ללא סנקציות: "מאחר שהגענו לכלל מסקנה כי נתניהו ידע, או לכל הפחות היה עליו לדעת, על הטיפול הלקוי באתר קבר הרשב"י ועל הסיכונים שטמונים בכך למבקרים במקום, הרי שהיה עליו לפעול לתיקון הדברים", קבעה הוועדה, "הצעדים שנקט בהקשר זה לא היו מספקים. כך במיוחד בהתחשב בכך שהיה ידוע לו שהחלטות ממשלה שהתקבלו בעניין לא יושמו".

על יו"ר הכנסת אוחנה, ששימש בעת האסון כשר לביטחון הפנים, נכתב בדו"ח: "השר לשעבר אוחנה לא פעל כמצופה משר לביטחון הפנים כשגיבש את דעתו באשר לקיום ההילולה במירון ללא הגבלת קהל, ואף נתן לכך ביטוי פומבי, מבלי שהדבר נבחן בעבודת מטה מסודרת בנוגע למכלול המשמעויות, לרבות בחינת חלופות שונות באשר לאופן קיום ההילולה. בהמשך, כשהיה בפני השר מידע בנוגע לסכנות הצפויות במהלך ההילולה, ובפרט לסכנות הנובעות מרמת הצפיפות שהייתה צפויה במקום, לא פעל כמצופה מתפקידו ביחס למידע זה. השר לא נתן משקל ראוי לחומרת הסכנות, לא שאל שאלות מספיקות בעניין, ולא ביקש לבחון מחדש את ההחלטה שלא להגביל קהל. משנותרה על כנה החלטה זו, לא ביקש מהמשטרה לבחון ולהציג לו דרכי פעולה אחרות להפחתת הסכנות".

על המפכ"ל נכתב: "רנ"צ שבתאי אישר את תוכנית המבצע שגובשה במחוז צפון של המשטרה, וזאת על אף שידע שמתחם ההר והמתחמים המשמשים בו להדלקות אינם יכולים להכיל בבטחה את כמות המבקרים הצפויה במקום במהלך ההילולה, ותוך התעלמות מהסכנות הנלוות לכך. רנ"צ שבתאי אישר את תוכנית המבצע על אף שלא נתנה מענה ישים להתמודדות עם כמות הקהל והצפיפות המסוכנת שהיו צפויות בהילולה, ועל אף שלא כללה מנגנון יעיל לניהול הקהל או ויסות הקהל על סמך שיקולי בטיחות".

הוועדה הטילה אחריות גם על ניצב שמעון לביא, שהיה מפקד המחוז הצפוני ומפקד המבצע המשטרתי להילולה, בעת האסון ופרש מהמשטרה כשנה לאחר האסון. "מתוקף תפקידו היה אחראי על תכנון המבצע, על הכנות המשטרה, ועל הפיקוד והשליטה באירוע", נכתב, "בהתחשב בתפקיד המרכזי של המשטרה בהילולה, כפי שפורט בפרקים קודמים, קשה להפריז בכובד האחריות שהונחה על כתפיו".

"הגענו לכלל מסקנה כי ניצב שמעון לביא נושא באחריות אישית בהתאם לממצאים שפורטו", נכתב, "ניצב שמעון לביא קיבל על עצמו אחריות מייד לאחר האירוע. בהמשך אף הסיק מסקנות אישיות והתפטר מתפקידו. בכך נהג כמצופה ממפקד ועל פי ערכי הפיקוד של המשטרה. מאז 30.6.2023 הוא כבר אינו משרת במשטרה. לכן נסתפק בעניינו בקביעת הממצאים והמסקנות כמפורט".

אחריות אישית הוטלה גם על תת-ניצב שלום אביטן, מפקד מרחב עמקים בעת האסון; תת-ניצב מוריס חן, ראש חטיבת אבטחה ורישוי דאז; סגן-ניצב אסף מנצור, מפקד תחנת נוף הגליל דאז; רב-פקד שמואל פיאמנטה, ראש ענף אבטחה ורישוי במחוז צפון; פקד אסף שייך, קצין מודיעין ובילוש של תחנת נוף הגליל דאז; עמית סופר, ראש המועצה האזורית מרום הגליל; עודד פלוס, מנכ"ל המשרד לשירותי דת דאז; הרב יוסף שוינגר, מנכ"ל המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים; רב שמואל רבינוביץ, יו"ר ועדת החמישה; אינג' עאמר ח'ליליה, מהנדס הבטיחות של ההילולה; ראובן בן גל, מנהל האבטחה הראשי של ההילולה; שמעון מלכה, מנהל אבטחה בהילולה; מאיר קרליבך, מנהל בפועל של פעילות עמותת "הכנסת אורחים".

לסיכום כתבו חברי הוועדה: "תרבות רעה מצאנו בתוך ביתנו. בתוך גופים ציבוריים, ברשויות שלטוניות ובקרב שליחי ציבור - נבחרים וממונים, שהציבור הפקיד בידיהם את שלומו ואת ביטחונו. מצאנו תרבות רעה של הצגת דברים למראית עין בלבד, של התעלמות מהתרעות חוזרות ונשנות, של שאננות ושל קיבעון מחשבתי בעניינים משמעותיים הנוגעים לבטיחות הציבור ולשמירה על חיי אדם. תרבות רעה של היעדר משילות ושלטון החוק ודפוס פעולה של דחיינות ושל הימנעות מקבלת החלטות. מציאות של התנהלות המושפעת לרעה מאינטרסים פוליטיים ומשיקולים זרים. תרבות רעה של 'ראש קטן', של מזעור האחריות ושל התחמקות ממנה".

"תרבות רעה זו הובילה לאסון הנורא בהר מירון בל"ג בעומר התשפ"א. "הכתובת הייתה על הקיר", ידועה לרבים במשך שנים רבות. את האסון הזה ניתן היה למנוע, וחובה הייתה למונעו. כדי למנוע את האסון נדרשה תרבות מתוקנת. נדרשו נושאי משרה וגופים הפועלים בראש ובראשונה מתוך חובת נאמנות להיותם שליחי ציבור – באחריות ובמקצועיות, נושאי משרה הנוהגים לפי הכלל הבסיסי ש"במקום שאין איש – השתדל להיות איש". נושאי משרה הפועלים בחרדת קודש כדי לממש כראוי את האחריות ואת הסמכות שניתנו בידם לטובת הציבור ולשלומו".

"זוהי עת לחשבון נפש, אך גם שעת רצון והזדמנות לתיקון ולשיפור. אל לנו להחמיצה! כך, בנוגע לאתר קבר הרשב"י וכך בנוגע למקומות אחרים ולנושאים אחרים שהדברים בדוח זה נכונים להם. ארבעים וחמישה גברים, נערים וילדים קיפחו את חייהם. רבים אחרים נפצעו. משפחותיהם שילמו מחיר כבד מנשוא. לא נוכל להקל על כאבן. אך החובה המוסרית המונחת לפתחנו היא לעשות כל שבידנו כדי למנוע אובדן חיי אדם. אנו תקווה שהדוח שיצא תחת ידינו יביא לתרומה ניכרת לבניינה של חברה מתוקנת וישמש מצפן ומפת דרכים לגופי השלטון השונים, לנושאי משרה ציבורית - ולנושאי משרה בכירים בפרט - באשר להתנהלות המצופה מהם בהיותם נאמני הציבור ושליחיו".

מהמשטרה נמסרה תגובתו של המפכ"ל שבתאי: "רנ"צ שבתאי תמך מלכתחילה בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, והוא מכבד את ממצאי עבודתה. דו"ח הוועדה מיטיב לשקף את עומק ועוצמת הכשל בהתנהלות ארוכת השנים של כלל רשויות המדינה בקשר עם הסדרת אתר מירון. לצד האמור, הדו"ח מצא ליקויים בעבודת המשטרה בהכנות לאירוע מירון 2021, ורנ"צ שבתאי, כפי שפעל תמיד בכל תפקידיו, נוטל על עצמו את האחריות המלאה. רנ"צ שבתאי ביקש לסיים את תפקידו כמפכ"ל בראשית השנה הנוכחית, אך הוא נענה לבקשת הממשלה להמשיך בתפקיד נוכח מצב המלחמה. רנ"צ שבתאי יסיים את תפקידו, לאחר ארבעים שנות שירות במדים, ברגע שהממשלה תחליט על כך".

ראש האופוזיציה יאיר לפיד מסר בתגובה: "אם נתניהו היה אזרח רגיל, הוא היה עומד היום לדין על גרימת מוות ברשלנות והולך לכלא. התירוצים וההסברים שלו בוועדה היו מופע פתטי של פחדנות ובריחה מאחריות". עוד אמר כי "אם נתניהו נשאר בתפקידו, אז אנחנו רק יושבים פה ומחכים לאסון הבא. אם הוא יישאר ראש ממשלה, האסון הבא הוא רק עניין של זמן". לדבריו, "מה שקרה במירון הוא לא מקרה ולא תקלה, זה דפוס של הזנחה, של רשלנות, של חוסר אחריות לאומי מסוכן. כמו שקבעה הוועדה, 'את האסון הזה ניתן היה למנוע, וחובה הייתה למנוע'". לסיום אמר: "נתניהו לא כשיר. הוא היה צריך להתפטר יום אחרי האסון. זה מה שהיה עושה כל ראש מדינה אחר. עכשיו מגיע הדו״ח הזה ואומר הכל. מתוך כבוד לקורבנות הר מירון, כדי למנוע את האסון הבא שלו, הוא צריך ללכת הביתה".

ממפלגת הליכוד נמסר בתגובה לדבריו של לפיד: "אסון מירון הוא אסון טראגי. ליבינו עם משפחות הקורבנות. בפועל הממשלה כבר יישמה מסקנות מתבקשות והאירוע האחרון במירון התנהל עם קהל גדול וללא דופי. הממשלה תבחן את הצורך בהפקת לקחים אופרטיביים נוספים כדי למנוע הישנות של אסון מעין זה. עם זאת, צר לנו על כך שלראשונה בתולדות המדינה הממשלה בראשות בנט ולפיד הקימה ועדת חקירה נגד קודמתה בימין הפוליטי, ושחבר מרכזי בוועדה הוא מקורבו של לפיד, שלמה ינאי, שקיבל הצעה ממנו למקום ברשימת ״יש עתיד״ לכנסת. זוהי התרסה פוליטית מובהקת לחלוטין. הניסיון הציני והמכוון של לפיד להפוך את אסון מירון לכלי ניגוח פוליטי - לא יצלח".

אסון מירון התרחש ב-30 באפריל 2021, ליל ל"ג בעומר, כאשר מאות אלפי אנשים הגיעו להילולה לכבוד רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון, כמדי שנה. קצת אחרי חצות התקבצו כ-20 אלף איש במעמד ההדלקה במתחם חסידות תולדות אהרון, ועם סיומה החלו רבים מהמשתתפים לצאת מהמתחם. כשעברו המשתתפים בגשר נוצר דוחק רב, שהוביל למפולת אנושית כאשר עשרות אנשים נתקעו זה על זה ולא הצליחו להיחלץ.

כאמור, באסון נהרגו 45 גברים, רובם צעירים, מהם 38 מתו במקום ומותם של שבעה נוספים נקבע בבית החולים. עשרות אנשים נוספים נפצעו, מהם 22 באורח קשה, במה שהפך לאסון האזרחי הגדול ביותר מאז הקמת מדינת ישראל. בעקבות האסון הכריזה הממשלה על יום אבל לאומי, ומאוחר יותר הוחלט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית.