זכר מבית ראשון: "ירושלים" בעברית

רשות העתיקות חשפה תעודה נדירה המתוארכת לתקופת בית ראשון מהמאה ה-7 לפני הספירה,
ובה ציון מפורש של שם העיר ירושלים. ברשות מייחסים לתעודה העשויה פפירוס חשיבות רבה,
שכן מדובר במקור החוץ מקראי הקדום ביותר המזכיר את ירושלים בכתב העברי.

מדובר במקור החוץ מקראי הקדום ביותר המזכי (יולי שוורץ, רשות העתיקות)

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

לפי רשות העתיקות, התעודה נשדדה באופן בלתי חוקי מאחת ממערות מדבר יהודה על ידי חוליית שודדי עתיקות.
במבצע מורכב של היחידה למניעת שוד ברשות, התעודה נתפסה והוכנה להצגה בפני הציבור.

לצורך זיהוי הכתב וזמן יצירתו, נערכו סדרת בדיקות ברשות העתיקות שהעלו
כי יש לתארך את הממצא למאה ה-7 לפני הספירה, סוף תקופת בית המקדש הראשון,
וכי הטקסט עוסק בתשלום מיסים או העברת סחורה למחסנים בעיר הבירה של הממלכה בתקופה זו.

החוקרים שחשפו את הפפירוס גילו ששרדו עליו שתי שורות הכתובות בכתב עברי קדום:
"[מא]מת. המלך. מנערתה. נבלים. יין. ירשלמה". הטקסט מתאר את שולחת המשלוח (אמת המלך),
שם היישוב ממנו נשלח המשלוח ('נערתה', בגבול אפרים ובנימין),
תוכן הכדים ('יין'), כמותם ('נבלים') ויעדם ('ירשלמה').

המערה שממנה נשדדה התעודה (גיא פיטוסי, רשות העתיקות)

לצורך זיהוי הכתב וזמן יצירתו, נערכו סדרת בדיקות ברשות העתיקות שהעלו
כי יש לתארך את הממצא למאה ה-7 לפני הספירה, סוף תקופת בית המקדש הראשון,
וכי הטקסט עוסק בתשלום מיסים או העברת סחורה למחסנים בעיר הבירה של הממלכה בתקופה זו.

החוקרים שחשפו את הפפירוס גילו ששרדו עליו שתי שורות הכתובות בכתב עברי קדום:
"[מא]מת. המלך. מנערתה. נבלים. יין. ירשלמה".
הטקסט מתאר את שולחת המשלוח (אמת המלך),
שם היישוב ממנו נשלח המשלוח ('נערתה', בגבול אפרים ובנימין),
תוכן הכדים ('יין'), כמותם ('נבלים') ויעדם ('ירשלמה').

הממצא מסוף תקופת בית המקדש הראשון (יולי שוורץ, רשות העתיקות)

"החלטת אונסק"ו - שקרית ואומללה"

"התעודה שלפנינו מהווה עדות נדירה ביותר לקיומו של מנהל מסודר בממלכת יהודה",
אמר סגן מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות ד"ר איתן קליין.
"התעודה מבליטה את מרכזיותה של ירושלים כבירה הכלכלית של הממלכה".
קליין הוסיף כי למרות שידוע שהמלכים ששלטו בתקופה זו בירושלים היו מנשה,
אמון או יאשיהו - "לא ניתן לדעת בוודאות למי מהמלכים הוענק המשלוח".

מנהל רשות העתיקות ישראל חסון בחר להתייחס לשוד התעודה
מהמערה והזכיר כי לא מדובר בתופעה חדשה.
"נכסי מורשת עולמיים נשדדים יום יום בידי שודדי עתיקות לשם בצע כסף.
על המדינה להתגייס ולהקצות את המשאבים הנדרשים,
ולבצע חפירה שיטתית בכל מערות מדבר יהודה".

גילוי הממצא לא נפקד גם מאוזניה של שרת התרבות והספורט ח"כ מירי רגב,
שבחרה להשתמש בחשיפה כדי לתקוף את אונסק"ו על ההחלטה
שלא להכיר בירושלים כקדושה גם לעם היהודי,
וכינתה אותה "שקרית ואומללה". "הגילוי הוא עדות מוחשית לכך שירושלים
הייתה ותישאר בירתו הנצחית של העם היהודי", אמרה רגב.