האלטלנה אותרה בשלמותה בעומק הים: "רגע מכונן לזיכרון הלאומי"
בעומק של 503 מטרים, מערבית לחופי ישראל, אותרה האונייה שהגיעה לישראל ביוני 1948 והעימות סביבה היה לאחד האירועים הכואבים והמכוננים בתולדות המדינה הצעירה. שר המורשת עמיחי אליהו: "עמלנו על המבצע הזה מתוך שליחות עמוקה לחשוף את האמת ההיסטורית"
המבצע לאיתור אוניית "אלטלנה" הושלם הלילה (שני) עם מציאתה בעומק של 503 מטרים, מערבית לחופי ישראל. איתור הספינה שהגיעה לישראל ב-1948 והפכה לאחד ממוקדי העימות הכואבים ביותר בתולדות המדינה, בוצע באמצעות אונייה המצוידת בחיישנים מיוחדים ובמערכות סקר מתקדמות.
שר המורשת עמיחי אליהו, שיזם את המשלחת, אמר: "איתור אלטלנה הוא רגע מכונן עבור הזיכרון הלאומי שלנו. עמלנו על המבצע הזה מתוך שליחות עמוקה לחשוף את האמת ההיסטורית ולהנגיש לדורות הבאים את סיפורם של גיבורי האונייה".
מנהל האגף למיפוי ימי רוני שדה, שניהל את המבצע, אמר: "הצלחנו להגיע אל האונייה בעומק של למעלה מ-500 מטרים הודות לטכנולוגיות מתקדמות ועבודה מאומצת של צוות מקצועי ומסור בשטח הים".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר אמר: "אנו סוגרים הלילה מעגל היסטורי על אחד האירועים הכואבים והמכוננים ביותר בתולדות החברה הישראלית. עסקנו בנושא זה בחשאי במשך שנים ארוכות, והיום – פירות המאמץ המודיעיני והמבצעי נשאו פרי מרגש למען האמת ההיסטורית, זיכרון הנופלים ואחדות עם ישראל"
אוניית אלטלנה נרכשה על ידי האצ"ל בקיץ 1947 והופגזה על ידי צה"ל ב-22 ביוני 1948, בזמן ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות. הספינה הפליגה לישראל כשהיא מובילה על סיפונה כ-930 עולים, ציוד צבאי וציוד רפואי. הספינה הגיעה לחופי ישראל כחמישה שבועות לאחר קום המדינה וכשלושה שבועות לאחר שארגון האצ"ל הסכים להתפרק מנשקו ולהשתלב בצה"ל.
טרם הגעת הספינה לחופי ישראל, התנהל משא ומתן בין ראש הנהגת האצ"ל לשעבר וראש תנועת החירות באותה תקופה, מנחם בגין, לבין נציגי ממשלת ישראל. במהלך השיחות התגלעו חילוקי דעות קשים בשאלה לאן יועבר הציוד הצבאי שעל הספינה. בגין דרש למסור 20% מהנשק לאצ"ל בירושלים, שהיה אז אזור שלא בשליטת ממשלת ישראל, בעוד שישראל התנגדה להכתבת תנאים מצד ארגון לא חוקי וחתם על הסכם פירוק.
בסופו של דבר הוסכם שבנסיבות הקיימות האונייה תגיע לחוף כפר ויתקין ותפרוק שם את מטענה בחשאי. ב-20 ביוני 1948 הגיעה האונייה לחוף ויתקין, שם ירדו העולים והחלה פריקת הציוד הצבאי שעל ההסיפון. הממשלה החלה לרכז כוח שירתיע את אנשי האצ"ל מלקחת את הנשק וימנע קרב. בשעות הבוקר כותר האזור על ידי כוחות מחטיבת אלכסנדרוני, שדרשו למסור מיידית את הנשק שנפרק מהאונייה.
האונייה התגלתה על ידי האו"ם, פיקוד האצ"ל דחה את האולטימטום ובשעות הערב של 21 ביוני פתחו כוחות האצ"ל באש לעבר כוחות צה"ל, שהשיבו אש. במהלך הקרב נהרגו ארבעה אנשי האצ"ל ושני חיילי צה"ל. במקביל, חלק מחיילי אצ"ל נטשו את עמדותיהם וניסו להגיע לכפר ויתקין, ובקרב ליד בית דגן נהרגו שני אנשי אצ"ל נוספים.
למרות פקודות אוניות חיל הים, הספינה לא עצרה ולאחר שמנחם בגין עלה על הסיפון, פרצה ה"אלטלנה" את המצור הימי שהוטל עליה בפקודת הממשלה. היא התקדמה מחוף כפר ויתקין דרומה לכיוון תל אביב בידיעה שיש שם ציבור אוהד רחב וכך גם אם לא יצליחו לפרוק את הנשק שעל הסיפון, יושג הישג פוליטי בדעת הקהל.
לאחר שהגיעה האונייה לחופי תל אביב, נעשו ניסיונות נוספים להגיע לעמק השווה, אך ללא הצלחה. בבוקר התחדשו חילופי האש ובשעות אחר הצהריים הורה ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון, לפיקוד העליון של צה,ל על הפצצת הספינה, שנשרפה ונותרה שרופה על שרטון מול חופי תל אביב. למעלה משנה לאחר מכן הוטבעו שרידיה מול חוף נבי רובין.
בעימותים בין כוחות צה"ל ולוחמי האצ"ל נהרגו 16 לוחמי אצ"ל, שלושה חיילי צה"ל, ונפצעו עשרות. זמן קצר לאחר סיום הפרשה נעצרו כ-200 אנשי אצ"ל במסגרת מבצע שכונה מבצע "טיהור". המחתרת פורקה ואנשיה השתלבו בצה"ל. הסוגיות שעלו בפרשה, כמו שאלת הציות לממשלה והעיקרון לפיו יש להימנע ממלחמת אחים, ממשיכות לעורר דיון בציבור הישראלי עד היום.