נחשף קטע של חומת ירושלים מתקופת החשמונאים

רשות העתיקות חשפה במתחם מגדל דוד יותר מ-40 מטרים מחומת העיר הקדומה, מן הממצאים השלמים והארוכים ביותר מתקופת החשמונאים. החומה, שנבנתה במאה ה-2 לפסה"נ ותוארה בידי יוסף בן מתתיהו כ"בלתי ניתנת לכיבוש" תשולב באגף הארכיאולוגיה החדש של המוזיאון ותפתח למבקרים

החומה מתקופת החשמונאים שנחשפה
החומה מתקופת החשמונאים שנחשפה | צילום: מגדל דוד מוזיאון ירושלים

רשות העתיקות הודיעה היום (שני) כי התגלה קטע מחומת ירושלים מתקופה החשמונאים. מדובר בממצא ארכיאולוגי יוצא דופן שנחשף בימים האחרונים במתחם מגדל דוד, מוזיאון ירושלים. קטע החומה שהתגלה נחשב לאחד מהשלמים והארוכים ביותר שהתגלו בעיר עד כה.

החומה נבנתה בסוף המאה ה-2 לפני הספירה ונחשפה באזור המכונה "הקישלה" (בית מעצר בתקופה העות'מאנית) הסמוך למצודה. לדברי ד"ר עמית ראם וד"ר מריון זינדל, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "הקטע החדש שנחשף, המוכר במקורות ההיסטוריים בשם "החומה הראשונה", מרשים במיוחד במידותיו ומידת השתמרותו. אורכו עולה על 40 מטרים, ורוחבו כ-5 מטרים. החומה בנויה בקפדנות מאבנים גדולות וכבדות, בעלות סיתות אופייני לתקופה".

חומה זו מתוארת אצל יוסף בן מתתיהו, ההיסטוריון בן המאה ה-1 לספירה, שתיאר אותה כ"בלתי ניתנת לכיבוש" וציין כי לאורכה ניצבו 60 מגדלים. "בחומה הזו יש הרבה יותר ממה שנראה לעין", אומרים ד"ר ראם וד"ר זינדל, "ניכר שהיא נהרסה באופן שיטתי עד היסוד. זהו הרס מתוכנן - לא תוצאה של שיני הזמן או פגיעה אקראית, אלא פעולה מכוונת. הדבר מעלה שאלות ביחס לאחראי על  הרס החומה".

החומה מתקופת החשמונאים שנחשפה
החומה מתקופת החשמונאים שנחשפה | צילום: מגדל דוד מוזיאון ירושלים

לגבי הסיבה להרס השיטתי מציעים מנהלי החפירה שני הסברים: ייתכן שהחשמונאים עצמם פירקו את החומה כחלק מהסכם שלום שכרת יוחנן הורקנוס הראשון עם אנטיוכוס השביעי סידטס במסגרת מצור על העיר, או לחלופין ייתכן שהמלך הורדוס פעל להרוס את מפעלי הבנייה החשמונאיים כאמירה פוליטית של ניתוק מהשושלת שקדמה לו.

ד"ר עמית ראם, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות
ד"ר עמית ראם, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות | צילום: מגדל דוד מוזיאון ירושלים

אילת ליבר, מנכ"לית מגדל דוד מוזיאון ירושלים, מסרה: "החפירה הארכיאולוגית של רשות העתיקות נוהלה כהכנה ליצירת האגף החדש ע"ש שוליך לארכיאולוגיה, אמנות וחדשנות של מגדל דוד מוזיאון ירושלים. אנחנו מחויבים לשימור הממצא המרשים והייחודי הזה, ולאפשר לציבור הרחב לחוות נקודת מפגש מוחשית עם עברה רב־השנים של ירושלים. באגף החדש, יעמדו המבקרים על רצפה שקופה שמעל אבנים עתיקות אלו, ויחד עם פרשנויות של אמנים בני זמננו, יהווה האגף חיבור חדש להיסטוריה ולמורשת העתיקה של העיר".