עדות חדשה נגד דידי הררי: "סגר אותי ונצמד; הרגשתי חוסר אונים"
טימור הררי, אשת פרסום ואסטרטגיה ומרצה, סיפרה כי שדרן הרדיו הוותיק פגע בה מינית: "לא מעניין אותי שהוא ייענש. זה לא יקל עליי. אני רוצה שהוא יכיר במה שעשה". דידי הררי: "לא היה ולא נברא. שופכים את דמי במקום הכי כואב והכי נמוך. שיהיה ברור: מעולם לא כפיתי את עצמי על אף אישה"
שעות אחרי שהנהלת רדיו ת"א הודיעה כי המנכ"ל והמגיש דידי הררי הוצא לחופשה לאלתר - יומיים אחרי פרסום העדויות נגדו על הטרדות מיניות ב"הארץ" - פורסמה הערב (שבת) בחדשות 13 עדות חדשה נגדו, של טימור הררי, אשת פרסום ואסטרטגיה ומרצה, שפגשה את הררי לפני 18 שנה. היא אמרה, לאחר שפרסמה פוסט בפייסבוק: "אני זוכרת את התחושה הקשה של לרדת לרחוב השלושה בת"א בערב, שמאז ועד היום הוא מרגיש לי אפל. זוכרת שהסטתי את הראש – ולא רק בגלל הריח הרע שיצא לו מהפה. זוכרת את הגוף שנצמד אליי עם איבר מינו; זוכרת אותו מתחנן שאבוא איתו לדירה שיש לו ליד.
"זוכרת שהייתי בשוק חיי", הוסיפה הררי, "איך דבר כזה קורה במרחב עבודה? הייתה שם היצמדות פיזית. הבן אדם סוגר אותי, נצמד אליי, נוגע, מנסה לגעת, מנשק, אני מרגישה דברים שאני לא צריכה להרגיש – ואני מרגישה חוסר אונים. ואז את יוצאת ואת אומרת, 'מה לעזאזל? זה קרה? דידי הררי תקף אותי מינית. דידי, אתה יודע שעשית את זה לי ואני לא הראשונה.
"הוא לא עשה את זה רק לי, וזה שאני ואחרות שתקנו גרם לו לחשוב שזה בסדר. אף אחד לא העמיד אותו במקום, אבל הגיע הזמן. אין לי במה להתבייש אני מוכנה ללכת לפוליגרף , מוכנה גם לשבת מול דידי. אני מוכנה אפילו אצלי בבית, לא בבית משני שאתה מביא כדי לאנוס בחורות - שאשתך לא יודעת עליו. לא מעניין אותי שהוא ייענש. זה לא יקל עליי. אני רוצה שהוא יכיר במה שעשה".
דידי הררי מסר בתגובה: "לא היה ולא נברא. שופכים את דמי במקום הכי כואב והכי נמוך. שיהיה ברור: מעולם לא כפיתי את עצמי על אף אישה. קבוצה מאוד מסוימת החליטה לעשות עליי פוטש. אלחם על שמי הטוב".
בהודעה לעובדי רדיו ת"א מההנהלה נכתב: "עוברים עלינו ימים לא קלים אך חשוב לנו שתדעו שאנו פועלים נמרצות בכדי להחזיר לכם את הביטחון ולתת 'קרקע יציבה' שתאפשר לשדר כרגיל ממחר בבוקר עד כמה שניתן בתקופה זו. דירקטוריון הרדיו בחן את הדברים והחליט כי בעקבות הפרסומים בעיתונים וברשתות, דידי הררי ייצא לחופשה לאלתר הן מתפקידו כמנכ"ל הרדיו והן מהגשת תוכניתו. במקום תוכניתו נשדר בתקופה הקרובה מוזיקה.
"הדירקטוריון מבקש להדגיש בפניכם כי הוא קשוב לרחשי עובדי התחנה. אתם הלב הפועם של רדיו תל אביב. כפי שנהגנו עד כה כך יהיה גם בעתיד - נעשה הכול על מנת לשמור על מרחב עבודה בטוח ומכבד ושמירת כבודו של כל אדם ועובד בתחנה".
ביום חמישי הגיב הררי על העדויות נגדו, ובשידור חי בתוכניתו ברדיו תל אביב הוא אמר: "אני כל כך לא כזה". בתגובה רשמית לפני כן הוא מסר כי "המקרים המתוארים בכתבה, כפי שהוצגו בפניי בעילום שם, לא קרו ו/או הוצאו מהקשרם. ולכן החלטתי מיוזמתי לגשת ולהיבדק בפוליגרף. בבדיקה נמצאתי דובר אמת בהתייחס לכל האירועים הנטענים. אני אדם משפחתי, אמפתי, רגיש, אכפתי ועם אופי אבהי, וחשוב לי לציין שאם מישהי חשה חציית גבול או תחושת אי-נוחות, אני מצר על כך. מעולם לא היתה לי כוונה לפגוע או להטריד".
"במהלך קרוב ל-40 שנות קריירה עבדתי עם מאות א.נשים שיכולים להעיד על התנהלותי המכבדת", הוסיף הררי, "הובא לידיעתי כי במהלך הכנת הכתבה פנה עיתון "הארץ" לנשים רבות ששהו ועבדו בסביבתי, ואלה סיפרו כי התנהלותי במקום העבודה היתה ללא דופי. כולי תקווה שעדויות אלה יצוטטו במלואן בכתבה".
בתחקיר של העיתונאי הילו גלזר, שפורסם כאמור ב"הארץ", מופיעות עדויות רבות נגד הררי בן ה-68, שעזב את רדיו 103fm בחודש מרץ השנה לאחר ששידר כמעט 30 שנים בתחנה, ומונה למנכ"ל רדיו תל אביב. בין הנשים שהעידו כי הטריד אותן מינית לאורך השנים נכללות סטודנטיות שלו מאוניברסיטת אריאל ועובדות זוטרות בתחנת הרדיו. "באחד הימים בתחנה היתה לנו שיחת מסדרון והוא הזכיר שלמחרת הוא נוסע להעביר אצלנו שיעור באריאל", מספרת שירה (שם בדוי) שהעידה בפני "הארץ", "הוא ידע שאני גרה לא רחוק ממנו והציע לי טרמפ - מהבית לאוניברסיטה ומהאוניברסיטה לתחנה".
"הדרך הלוך דווקא עברה יחסית חלק, למרות שבדיעבד אני מבינה שאז הוא הכין את השטח", היא הוסיפה, "סיפר כל מיני בדיחות גסות, רכילויות מיניות על מגישים בתחנה, דיבר על הסוטה ההוא והסוטה הזה. הרגשתי לא כל כך בנוח אבל ניסיתי להישאר קול. הוא התעקש שנאזין לפרויקט שלי בדרך חזור, ובזמן שברקע נשמעו עדויות מתוך הזוועה ששילבתי בעבודה, דידי לקח לי את היד והתחיל לנשק אותה בתשוקה. זה היה לגמרי אאוט אוף קונטקסט".
"מיד כשיצאנו מהאוניברסיטה. דקה הוא לא חיכה. ואני, מהמבוכה, מתחילה להתפתל ומנסה לייצר שיחה על הקטע שאנחנו שומעים, ועל הקטע הבא, והוא מסמן לי להיות בשקט. 'ששש'. ככה זה נמשך כמעט כל הנסיעה. הוא מלטף לי את הירך, ואני מזיזה. מלטף שוב, ואני שוב מזיזה. אני זוכרת את עצמי חושבת, 'אולי אני פשוט אפתח את הדלת ואקפוץ'. זו תחושה שלא עוזבת אותי. חוסר האונים מהידיעה שאני תקועה שם. והוא פשוט לא מפסיק".
העדות שסיפקה שמרית (שם בדוי) לתחקיר מתייחסת למקרה הישן ביותר בסדרת הפגיעות שמיוחסות להררי בתחקיר, וגם החמור ביותר. זה קרה לדבריה בשנת 1997, כאשר הייתה בת 20 והועסקה ברדיו 103 בתפקיד אדמיניסטרטיבי זוטר. "הוא ניסה לכפות עליי מין בניגוד לרצוני, וחשוב לי שזה יתואר באופן הזה", היא אומרת, "יום אחד, באמצע יום עבודה, הוא קרא לי אליו למשרד בתואנה כלשהי. כשנכנסתי הוא נעל אחריי את הדלת ומיד התנפל עליי".
"הוא הטיח אותי על השולחן שלו והתחיל לנשק ולמשש אותי", היא הוסיפה, "ואני, ילדה בת 20, מוצאת את עצמי פתאום צריכה להדוף מעליי את דידי הררי. אני זוכרת כל פרט מהסיטואציה. את הטעם שלו. את הלשון שלו מנסה להשתחל לי בכוח לפה. אותו גוהר מעליי. הייתי בהלם מוחלט. איכשהו הצלחתי לדחוף אותו, פתחתי את הדלת וברחתי".
שבועות ספורים לאחר שמונה בתחילת השנה למנכ"ל רדיו תל אביב, פנו לפחות שישה עובדים, מרביתן עובדות, לממונה על ההטרדות בתחנה, וגוללו בפניה טענות להתנהגות פסולה של הררי כלפי נשים בתחנה. ביולי האחרון זומן הררי לשיחת אזהרה. נסיבות ההליך המשמעתי נותרו בערפל, ומטעמו של הררי נמסרה תגובה שלפיה "הנושא נבדק בצורה מעמיקה והררי לקח אותו לתשומת לבו".