נתניהו ביד ושם: "לעולם לא עוד - זה עכשיו. שוב קמו עלינו אנשי רשע"

ברקע המלחמה, באחת מהשנים הקשות ביותר בתולדותיה של ישראל, העצרת המרכזית של ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה לשנת תשפ"ד נערכה הערב (ראשון) ברחבת מוזיאון "יד ושם" בירושלים. בעצרת, במהלכה העם התאחד עם זיכרון ששת המיליונים, אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו: "לעולם לא עוד - זה עכשיו. שוב קמו עלינו אנשי רשע, אך זו לא שואה". את ששת המשואות השיאו שורדי השואה פנינה חפר, אלגרה גוטה, אריה איתני, ראיסה ברודסקי, מיכאל בר-און ויצחק (איזי) קביליו. במקביל, ב"כיכר החטופים" בתל אביב, נערך אירוע של זכרון בסלון, עם בני משפחות חטופים.

"אני רוצה להבהיר: לעולם לא עוד – זה עכשיו. כי 80 שנה אחרי השואה, אחרי הרצח הנורא של שליש מעמנו, שוב קמו עלינו אנשי רשע, חדורי אכזריות תהומיות שטבחו, התעללו, חטפו, ואני מבקש לחדד: מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר לא הייתה שואה. לא בגלל היעדר הכוונה, אלא בגלל היעדר היכולת לעשות זאת", אמר ראש הממשלה נתניהו, והוסיף: "הכוונה היא אותה כוונה. הנאצים ומחבלי החמאס מונעים מאותה מטרה בדיוק. הם חטפו את אחינו ואחיותינו ועדיין מחזיקים את מחציתם במרתפים החשוכים. אנו נחושים להוציא את כולם מן התופת האפלה הזו – הן החיים והן החללים. מחויבים להשיבם הביתה למשפחותיהם – ליבנו איתם. אנו נילחם במפלצות החמאס ונשלים את חיסול יכולותיו. הם מתגאים ברציחותיהם ומשדרים אותן בשידור חי. בחדר ילדים בעזה נמצא עותק של מיין קאמפף בתרגום לערבית. קו ישר ושחור מחבר בין המרצחים".

נתניהו המשיך: "בדיוק כאן נעוץ ההבדל. בניגוד לשואה, היום יש לעם היהודי מגן משלו. לאחר 7 באוקטובר, השבנו במלחמה שתסתיים בעזרת השם בניצחון מוחלט. אויבנו טעו טעות חמורה, הם ראו בנו חברה חלשה ומפולגת. ברגע האמת נעמדנו יחד כתף אל כתף מלאי חוסן ועוצמה. המבחן שלנו הוא להמשיך לעמוד יחד עד הניצחון, ימים גורליים לפנינו, כי רק כך נבטיח את קיומנו ועתידנו".

"האנטישמיות שהייתה חבויה במערב מאז ימי השואה חוזרת במלוא כיעורה", הוסיף נתניהו, "בדורות עברו הלינו על היהודים שאנחנו מרעילים בארות ומפיצים מחלות. היום מעלילים עלילות חדשות: רצח עם בעזה, הרעבה. אנחנו עושים הכל כדי להימנע מפגיעה באזרחים. אנחנו מאפשרים להכניס לעזה משאיות מזון ותרופות כדי למנוע משבר הומניטרי". לאחר מכן, נאם נתניהו באנגלית ואמר: "אף החלטה בינלאומית לא תמנע מישראל להגן על עצמה. אם נצטרך, נעמוד לבד - אבל אנחנו לא צריכים לעמוד לבד".

[brightcove_iframe video_id='news-flash-part-0505242130' autoplay='0' credit='' desc='הרצוג: "זה איננו יום זיכרון רגיל"' poster='' kid='1_6ggwugt1' duration='1029']

קודם לכן נשא דברים נשיא המדינה יצחק הרצוג: "בשעה זו, שעת הזיכרון, בפתחם של 'הימים הנוראים' של הישראליות - אשר מתחילים הערב ויסתיימו ביום העצמאות השבעים ושישה למדינת ישראל - הילה של קדושה יורדת על הארץ ודממה עוטפת את כל בית ישראל. אבל זוהי איננה שנה רגילה. וזה איננו יום זיכרון רגיל. השנה, מדינת ישראל נמצאת במלחמה. אנחנו נמצאים במלחמה".

הנשיא הוסיף: "212 ימים חלפו מאז הטבח הנורא שביצע ארגון הטרור חמאס בתינוקות, ילדים וקשישים, נשים וגברים. מאז יצאנו למערכה "כבדת ימים וכבדת דמים" – כפי שראינו גם היום בכרם שלום, לפני שעות אחדות. מאז נחטפו אחינו ואחיותינו בידי האויב האכזר, והלב שלנו, איתם. אני מאמץ אל ליבנו את משפחות החטופים וזועק, ומתפלל, ומייחל, ומתחייב בשם העם כולו: לא ננוח ולא נשקוט עד שישובו בנות ובנים לגבולם.

נפתלי פירסט נולד בסלובקיה. שלוש שנים, מגיל 9 עד 12 – הוא היה בארבעה מחנות שונים בהם אושוויץ-בירקנאו, שם הופרד מהוריו. 'אנחנו הגחלים שלא כלו בשריפה הגדולה. אין עוד רבים כמוני שעוד זוכרים ומסוגלים לדבר על מה שהיה שם', אמר נפתלי פעם, והוסיף: 'אני מרגיש כאחרון השורדים. כמו העד האחרון'. ב-7 באוקטובר, במתקפה הרצחנית של חמאס, הייתה נכדתו של נפתלי, מיקה, עם בן זוגה אסיף ובנם בן השנתיים וחצי - נטע – בביתם בכפר עזה. הם היו סגורים בממ"ד קרוב ליממה, בלב המאפליה, בלי מים, בלי אוכל ובלי חשמל. קרוביהם וחבריהם – בהם אימו של אסיף – תמי, ובן זוגה – איתן – נטבחו; בתי השכנים שלהם הועלו באש; הם לא הפסיקו לשמוע צעקות אימה וירי. עשרה אחוזים, עשירית מהקהילה הקטנה של קיבוץ כפר עזה נספו בשבת הארורה ההיא, וקרוב לעשרים נפשות אהובות נחטפו למנהרות הטרור בעזה; ביום בו נרצחו ונטבחו הכי הרבה יהודים מאז השואה.

אני אומר זאת באמונה שלמה וזכה - למרות האסון והאבל שעדיין מכים בנו: את הבית הזה שום-דבר לא יוכל להחריב. את העם הזה, העם שלנו, שעבר את השואה הנוראה מכל, ובנה לעצמו קוממיות במולדתו אלפיים שנה אחרי שהוגלה ממנה בכוח הזרוע – שום-דבר לא יוכל להכחיד".

ראש האופוזיציה יאיר לפיד נאם בטקס שנערך ביד מרדכי ואמר: "מאז השואה אנחנו אומרים לעולם שני דברים: ישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון; ישראל היא המדינה החזקה ביותר במזרח התיכון. שני הדברים האלה קשורים אחד לשני. אחד מוביל לשני. אנחנו חזקים בגלל שאנחנו דמוקרטיה. אנחנו לא מנצחים למרות הערכים שלנו, אלא בזכותם. היום הזה, המקום הזה, הניצולים שהקימו אותו, לימדו אותנו: תמיד אפשר להתחיל מחדש, תמיד אפשר לבנות טוב יותר. יש לנו את הזכות והחובה לבחור בחיים של אהבה ותקווה ובערכים של דמוקרטיה, קידמה וחופש".

‏‎עוד אמר: "החיים שלנו הם לא מה שקרה לנו, החיים שלנו הם מה שנעשה מהם. החיים שלנו לא נשארו בגטו, באנו לכאן ונולדנו מחדש. החיים שלנו הם לא הטבח הנורא של ה-7 באוקטובר, אלא מה שנבנה ונקים וניצור כתשובה לטבח הזה. העם היהודי יצא מהשואה ובחר להקים את מדינת ישראל. העם היהודי צריך לצאת מ-7 באוקטובר עם החלטה נחושה להקים פה חברה חדשה, חזקה יותר, טובה יותר, שתהיה ראויה לזכר הורינו ועוד יותר מזה – שתהיה ראויה לחיי ילדינו".

בישראל חיים כ-132,826 שורדי שואה, מתוכם כ-2,500 שחוו את המאורעות הקשים של ה-7 באוקטובר. כ-2,000 מהם נאלצו להתפנות מבתיהם בעקבות המלחמה, ו-86 משורדי השואה שפונו מבתיהם הלכו לעולמם בחצי השנה האחרונה.

מהעיר אשקלון הלכו לעולם 52 שורדי שואה, ואילו מהעיר שדרות הלכו לעולם 12 שורדים. משאר יישובי הדרום  נפטרו 11 שורדי שואה, ובנוסף הלכו לעולמם 11 שורדי שואה שפונו מיישובי גבול הצפון. עוד עולה מנתוני משרד הרווחה כי 238 שורדי שואה שפונו לבתי המלון כבר עזבו אותם, כאשר חלקם חזרו לבתיהם וחלקם עברו למקומות אחרים.

משרד הרווחה מעניק סיוע חומרי ומענה לצרכים כלכליים עבור שורדי השואה, ובשנים האחרונות הורחבו תחומי הסיוע בהתאם לצרכים שעלו מן השטח. 48,610 שורדי שואה מקבלים שירותים ממשרד הרווחה והביטחון החברתי, המהווים כ-42% מכלל השורדים בישראל – עלייה של 7% לעומת השנה שעברה.