כשנה וחצי אחרי הטבח: נהרס המבנה שהפך לסמל המחדל והגבורה בבארי
למרפאת השיניים פונו בבוקר 7 באוקטובר פצועים רבים שנפגעו מירי המחבלים שפשטו על הקיבוץ, ומשם ניהלו חברי כיתת הכוננות קרב בלימה מול המחבלים שתקפו גם את המרפאה. 5 נהרגו ונרצחו בקרבות מול המחבלים: ד"ר דניאל לוי והפראמדיקית עמית מן, שטיפלו בפצועים, ושלושה מחברי כיתת הכוננות - שחר צמח, גיל בוים ואיתן חדד
מרפאת השיניים בבארי, שהפכה לסמל המחדל והגבורה בקיבוץ ב-7 באוקטובר, נהרסה היום (שלישי) בפעילות יזומה. במשך שעות התנהלו קרבות קשים באותו בוקר שבת, שבהם נלחמו אנשי כיתת הכוננות של בארי, ומנעו מנעו טבח גדול יותר כשחיסלו עשרות מחבלים.
ממנהלת תקומה נמסר כי ההחלטה על ההריסה התקבלה לאחר "הליך רגיש" של שיח עם הקיבוץ ומשפחות הנפגעים. עוד נמסר: "פרויקט זה במימון מנהלת תקומה ובשיתוף פעולה מלא עם קיבוץ בארי ומשרד הביטחון, הוא חלק מהתוכנית האסטרטגית הרחבה של המנהלת לשיקום וחידוש החבל – לא רק להחזיר את המצב לקדמותו, אלא ליצור מרחב חיים טוב ומשגשג יותר ממה שהיה ערב המתקפה תוך יצירת שיח משותף עם תושבי המקום".
במקומה של המרפאה שנהרסה יוקם מבנה חינוכי חדש, כחלק מהיוזמה לרכז את מבני החינוך בקיבוץ. במסגרת זו, ייבנה גן ילדים נוסף לצד הגנים הקיימים, וכן יוקם מבנה חדשנות. במנהל הבהירו כי הבחירה להקים מוסדות חינוך באזור זה, שבו עמדו מבנה הנהלת החשבונות שנהרס ומרפאת השיניים, מבטאת את הרצון המשותף להפוך אתר של אובדן וטרגדיה למקום של צמיחה, חינוך וחוסן.
אביעד פרידמן, ראש מנהלת תקומה, מסר: "הריסת המרפאה, שהפכה לאחד מסמלי המתקפה ב-7 באוקטובר, היא צעד משמעותי בתהליך השיקום וההתחדשות של קיבוץ בארי ושל חבל התקומה כולו. זהו פרויקט שמגלם את מהות העבודה של מנהלת תקומה – לא רק לשקם את מה שנהרס, אלא ליצור עתיד חדש שמבטא חוסן ותקווה. מתוך הריסות המרפאה בה בוצעו מעשי טרור, יקום מבנה חינוכי שיתרום לחיזוק החוסן של תושבי בארי וישקף את המחויבות שלנו להעניק לכל יישובי החבל את התשתיות הטובות ביותר לבניית עתיד משגשג ובטוח".
למרפאת השיניים פונו בבוקר 7 באוקטובר פצועים רבים שנפגעו מירי המחבלים שפשטו על הקיבוץ, ומשם ניהלו חברי כיתת הכוננות קרב בלימה מול המחבלים שתקפו גם את המרפאה. המחבלים רצחו את ד"ר דניאל לוי ואת הפראמדיקית עמית מן, שטיפלו בפצועים, ובקרב נפלו שלושה מחברי כיתת הכוננות - שחר צמח, גיל בוים ואיתן חדד.
משפחות וחברים של הנופלים, לצד השניים היחידים ששרדו, הגיעו לצפות בהריסה - במקביל לטקס זיכרון והנצחה שנערך במקום.
עמית מן לא גויסה לצבא בגלל בעיה רפואית, ובמקום זאת היא התנדבה לשירות לאומי כפראמדיקית ושובצה בקיבוץ בארי. ב-7 באוקטובר היא הייתה כוננית בקיבוץ, ולמרות מטח הרקטות הכבד - התעקשה לצאת מהממ"ד כדי לטפל בפצועים.
באוגוסט אשתקד נהרס סמל נוסף של הקרבות בבארי - הבית של פסי בשכונת אשלים בקיבוץ, בו נרצחו ומצאו את מותם 13 בני ערובה - פסי כהן, חנה סיטון, יצחק סיטון, טל סיטון, ליאל חצרוני, ינאי חצרוני, איילה חצרוני, זאב הקר, זהבה הקר, עדי דגן, חווה בן עמי, טל כץ וסוהיב אבו עמר. הניצולות מהאירוע הן הדס דגן, חברת בארי שאיבדה את בעלה עדי דגן אחרי ירי הטנק, ויסמין פורת שברחה ממסיבת הנובה לבארי.