אימה של ליבי שנרצחה בנובה הטיחה בחליוה: "שקרן, איפה היית?"

שלי משל-יוגב, אימה של ליבי כהן מגורי שנרצחה ב-7 באוקטובר העלתה לעמוד האינסטגרם שלה תיעוד ממפגש מקרי עם ראש אמ"ן לשעבר, במהלכו היא הטיחה בו: "אתה גר קילומטר מהבית שלנו ועד עכשיו לא חשבת שאתה צריך להגיע ולתת תשובות". היא הוסיפה: "הבת שלי קבורה בגללך, אתה צריך להרגיש מושפל ולשאת באחריות"

שלי, אימה של ליבי כהן מגורי שנרצחה בנובה, בעימות עם אהרון חליוה
שלי, אימה של ליבי כהן מגורי שנרצחה בנובה, בעימות עם אהרון חליוה | צילום: מתוך אינסטגרם

שלי משל-יוגב, אימה של ליבי כהן מגורי שנרצחה ב-7 באוקטובר במסיבת הנובה, העלתה היום (שישי) לעמוד האינסטגרם שלה תיעוד ממפגש מקרי הבוקר עם האלוף במיל' אהרון חליוה, ראש אמ"ן לשעבר. השניים נתקלו אחת בשני במהלך ריצה בפארק, ואז היא הטיחה בו: "אתה גר קילומטר מהבית שלנו ולא הגעת, עד עכשיו לא חשבת שאתה צריך להגיע ולתת תשובות".

חליוה השיב כי אינו יודע מי היא, והיא ענתה לו שהוא משקר ושחבר קרוב שלו סיפר לו עליה ואמר לו שהיא מחפשת אותו.  "אתה ידעת שאני דורשת שתבוא", הטיחה שלי בחליוה, והוא השיב שכל מי שרצה לדבר איתו פנה אליו והוא הגיע. "אני אפנה אליך? חצוף", הרימה את הקול, "הבת שלי קבורה בקריית שאול, מפה אני הולכת לנקות לה את המצבה. אני אפנה אליך? היא קבורה בגללך, לא רק בגללך. אני אפנה אליך?".

"אתה צריך להרגיש מושפל ולשאת באחריות", המשיכה האם השכולה, "אתה צריך להגיד לי - כל יום אני כואב, אני רוצה לבכות איתך, לכאוב איתך, לסבול איתך". בשלב הזה היא התייפחה ואמרה: ""אתה להגיד שאתה סובל, סובל כמוני, אתה לא מבין?".

ראש אמ"ן, האלוף אהרון חליוה
ראש אמ"ן לשעבר אהרון חליוה | צילום: אורן בן חקון, פלאש 90

האלוף במיל' חליוה היה הראשון שהתפטר מבין הצמרת הצבאית אחרי 7 באוקטובר, ובאפריל 2024 הוא הודיע על פרישה מתפקידו. "אגף המודיעין בפיקודי לא עמד במשימה עליה אנו אמונים", כתב במכתב ההתפטרות, "את אותו יום שחור אני נושא עימי מאז, יום-יום, לילה-לילה. לעד אשא עימי את הכאב האיום של המלחמה".

ליבי כהן מגורי עם אימה שלי
ליבי כהן מגורי עם אימה שלי

ליבי כהן מגורי, בת 22 במותה, נולדה לשלי ואילן מגורי וגדלה בשכונת הדר יוסף בתל אביב. כשהייתה בת 14 הוריה התגרשו, ואימה נישאה בשנית לפרופ' יריב יוגב, שהיה לה מאז כאב שני. בצה"ל שירתה כסמלת מבצעים ביחידת חי"ר, ובהמשך סיימה קורס קצינים ושירתה כעוזרת קצין אג"ם בחטיבה המרחבית יואב.

לאחר השחרור טסה לטיול בדרום אמריקה, וכשחזרה, בערב שמחת תורה תשפ"ד, נסעה עם חברתה הטובה עדי מייזל לפסטיבל נובה באזור קיבוץ רעים. עם פתיחת מתקפת הפתע של חמאס החלו ליבי ועדי לנסוע וחיפשו מיגונית בסביבה, אך בכביש 232 היא נורתה על-ידי המחבלים, התקשרה לבני משפחתה ואמרה כי היא מאבדת דם והולכת למות. אחרי 8 דקות של שיחה היא אמרה: "אמא הם באים לירות בי שוב", ואז נשמע מטח יריות וליבי נרצחה.