הרמטכ"ל ספד להדר גולדין: "כמו המשפחה, צה"ל לא ויתר לרגע"

יותר מ-11 שנים אחרי שנפל בקרב ברפיח במבצע צוק איתן, סגן הדר גולדין הובא היום (שלישי) למנוחות בבית העלמין הצבאי בכפר סבא, אחרי שהושב שלשום לקבר ישראל בתום 4,118 ימים שהוחזק בשבי חמאס בעזה. מח"ט גבעתי ספד לו: "מצדיע לך בשמי ובשם כל החטיבה". אביו שמחה גולדין אמר: "זכרו את הלוחמים, זכרו את הדר וערכיו". אימו לאה אמרה: "הדר, חיכינו לך 11 שנים. זה המון זמן"

הרמטכ"ל אייל זמיר ספד: "משפחת גולדין היקרה, ברגע הזה שאוסף לתוכו אלפי ימים של ציפייה ושל עצב תהומי, ברגע הזה שאליו כוונו כל התפילות כולן במשך יותר מ-11 שנים, הופכת אומה שלמה למסדר - הדר. בהצדעה ובהרכנת ראש, אנחנו מלווים היום את הדר בדרכו האחרונה, שלה היה ראוי מזמן, לאחר תקופה שבה הפכתם אתם, משפחה יקרה, למצפן ולמצפון בעבור עם ישראל כולו, מצפן שאותו אנו בצה"ל נמשיך ונישא לעולם".

"ברגע הזה שבו מגיע מסע השיבה של הדר הביתה אל סופו, נפתח מסע נוסף למימוש צוואתו של הדר שאותה אתם, משפחת גולדין, מנחילים לנו כבר יותר מעשור. צוואה שהיא השתקפות צלולה של תבנית נוף ילדותו, של האדם שבגר להיות, של המפקד שהיה לחייליו עד הרגע האחרון. בתמונה האחרונה של הדר, מבטו אומר "עוז וענווה". קצין שרגליו היו נטועות היטב באדמת הארץ שאותה כל כך אהב, אך מבטו נישא אל אופקים של חזון".

"כמו המשפחה, צה"ל לא ויתר לרגע", הוסיף הרמטכ"ל זמיר, "השבתו של הדר בזכות עוצמתו המבצעית של צה"ל והישגיו במערכה כולה. אנחנו נמשיך לשאת את הציווי הזה שמחה ולאה, אני מתחייב. אנחנו מבינים היום עוד יותר מתמיד כי בציווי הזה מגולמת הבטחה של מדינה לאזרחיה, כי בו טמון כוחו של נצח ישראל".

לאה גולדין אמרה מעל קבר בנה: "הדר, חיכינו לך 11 שנים. זה המון זמן. המון. אין לי באמת הסבר איך עשינו את זה, חוץ מזה שבכל רגע ששקענו היה מישהו במשפחה קופץ ואומר - אבל מה הדר היה אומר? בדרך כלל זאת הייתה איילת. אז אנחנו פה בגלל כל מה שהשארת לנו, כל הוראות ההפעלה שלך, ומי שאתה. חוץ מדבר קטן אחד, שבכל זאת חיכיתי שתקפוץ פתאום ותגיד "הכל בסדר", כמו שהיה בגיל 18 כשהתהפכת עם הטרקטורון".

"הדר, כל מילה מתאימה להיום, תודה לך. ואני רוצה להגיד כאן שתדע, תמיד אהבתי אותך, לא היה ספק, לא היית צריך לשאול באושוויץ את המורות שלך אם אמא אוהבת שאתה אוהב אותה. כן, אני יודעת שאתה אוהב אותי. ואתה אוהב את איילת, ואתה אוהב את חמי ואתה אוהב את צור ואתה אוהב את אבא ואתה אוהב את עדנה, אז תנוח על משכבך בשלום".

איילת גולדין, אחותו של הדר, ספדה לו: "אני רוצה לפנות לכל החיילים שעבדו בלהביא אותך. אני לא מכירה אתכם, הייתי ממש רוצה ללחוץ לכם את היד ולחבק כל אחד מכם, כי אתם אלו שהביאו את אחי הקטן, לא חמאס, אתם. אני רואה אותו בזרועותכם עולה מן השאול".

"הדר הוא של כולנו", הוסיפה איילת, "החברה הישראלית היא שמשיבה את החטופים והשבנו כולנו אותך. הדר שלי, אחי הקטן אך הגדול כל כך ממני, בחייך ובמותך. אתה חי בליבנו, אתה חי בנו. חזרת הביתה".

הזמר עידן עמדי אמר בהלוויה: "7 באוקטובר הוא לא אסון, הוא מחדל. אסון אומרים על סערות טבע, על שרפות, על תאונות. 7 באוקטובר הוא מחדל, הוא עיוורון מכוון על אף כל הסימנים שהיו חרוטים על הקיר. זו איננה מלחמת תקומה. תקומה היא תהליך כואב של יחיד או של עם, שמכירים בטראומה או במשבר, שמודים בנפילה או בחורבן, שלא מטאטאים מתחת לשטיח עובדות. תקומה תתאפשר כשנכיר בכך באמת, בעובדה שכשלנו. כשנהיה קשובים לחקור ולתקן את הליקויים הפנימיים, רק אז נוכל לקום".

מסע הלוויה יצא בשעה 08:30 יצא ממחנה שורה, והמשפחה הזמינה את הציבור ללוות את הדר בדרכו האחרונה במסע שעובר במחלף רמלה דרום בכביש 30, מחלף בן שמן בכביש 443, מחלף נחשונים, ונמשך לאורך רחוב תל חי בכפר סבא עד לבית העלמין הצבאי בעיר, שם החל טקס ההלוויה בשעה 10:00.

אחותו של הדר, איילת גולדין, אמרה אמש בהצהרה מחוץ לבית המשפחה בכפר סבא: "יצאנו להגיד תודה. בלי עם ישראל הדר לא היה בבית. עצם זה שהחזרנו את הדר אחרי 11 שנים, זו הוכחה שאפשר להחזיר את החטופים החללים כולם. אנחנו נשיב את כולם, עד החטוף האחרון. אלו הערכים של מדינת ישראל. החברה הישראלית היא זו שהביאה את החטופים, היא זו שתביא את כולם עד החטוף האחרון. נשיב את כל החטופים ונשתקם".

שמחה ולאה גולדין, הוריו של הדר, מסרו שלשום הצהרה. שמחה גולדין אמר כי "צה"ל הביא את הדר לקבר ישראל - ולא אף אחד אחר". הוא הוסיף: "הבאנו את סגן הדר גולדין הבן שלנו, לוחם, לקבר ישראל. הבאנו את זה משום שהלוחמים לחמו להביא לוחמים משדה הקרב. לכן אנחנו לוקחים את הערכים האלה, שלא מפקירים חיילים בשדה הקרב, כי זה ערך ולא מתפשרים על ערכים. ומה שהמלחמה הזאת הוכיחה זה שאם נלחמים על לוחמים, מצליחים. הניצחון הוא השבת החטופים והשבת הלוחמים לישראל. הלוחמים הם הגיבורים".

לאה גולדין אמרה: "לפני 11 שנים ו-3 חודשים עמדנו פה בחודש אוגוסט, אחרי שחטפו לנו את הדר, וצעקנו שאסור לנו לעזוב את עזה בלי להשיב אותו. היה לנו מובן מאליו שישראל לא תשאיר חיילים מאחור. לקח לנו 11 שנה להחזיר אותו בעזרת צה"ל וכוחות הביטחון. ושאף אחד לא יתבלבל, היינו צריכים ללכת בכל העולם, לעשות את הבלתי אפשרי - רק בשביל להבין שיש לנו ערכים משותפים, לכולם, ללא הבדל דת, גזע ומין. הדבר הראשון הוא ערך הרעות והאחריות ההדדית שלנו. הדבר השני הוא הבאה לקבר. השלישי הוא כבוד האדם".

"לצערי", הוסיפה לאה גולדין, "עברנו הרבה אכזבות. האכזבה הכי גדולה הייתה בקורונה - שהיה אפשר להחזיר אותם תמורת חיסונים, ומקבלי ההחלטות לא עשו את זה. אסור לנו לוותר על מי שאנחנו, ואנחנו ננצח, בזכות הערכים. אני מקווה שהדר ימשיך להיות הסמל כפי שהיה עד היום. אני לא נלחמת רק על הדר, אני נלחמת על החטוף הבא. ואם 7 באוקטובר לא הפך להיות הזעקה לכל אחד במדינת ישראל - הגיע הזמן שתסתכלו עלינו ונסביר לכם שזה חשוב וחובה להילחם על הילדים שלנו. תודה שהלכתם איתנו כל הדרך".

ממטה המשפחות נמסר: "סגן הדר גולדין, בנם של לאה ושמחה, אחיו התאום של צור ואחיהם הצעיר של איילת וחמי, נולד ביישוב אשחר שבגליל וגדל בכפר סבא.הדר נפל ונחטף לפני למעלה מ-11 שנה, במהלך הפסקת אש הומניטרית במבצע "צוק איתן", בקרָב הרואי על הגנת המולדת שכל כך אהב. מאז הדר מוחזק בשבי חמאס – 4,118 לילות כימים בהם משפחתו לא חדלה לרגע ממאבקה להשבתו, ועם ישראל כולו צועד לצדם.

"הדר ואחיו התאום צור היו בלתי נפרדים - יחד למדו לנגן ולצייר, הדריכו בתנועת "בני עקיבא", למדו במכינת "בני דוד" שביישוב עלי, וסיימו בהצטיינות קורס קצינים לוחמים. לאחר הקורס שב הדר ליחידתו - סיירת גבעתי כמפקד מחלקה, אותה הוביל גם בקרב שבו נפל. הדר נודע כאדם שכולו אור ונתינה, חדור אהבת הארץ ואהבת האדם באשר הוא. הדר היה רק בן 23 בלבד בנופלו – מפקד רגיש, צנוע ונחוש, שתמיד דאג לאחרים. כחודש לפני נפילתו הדר הציע נישואים לבחירת ליבו עדנה סרוסי, והשניים אף הספיקו להזמין את האורחים לחגוג את אהבתם. מאז נפילתו של סגן הדר גולדין הוקמו מיזמים ומסגרות חינוכיות להנצחת מורשתו וערכיו- בהם המכינה על שמו, שבה מתחנכים יחד חניכים דתיים וחילונים, נוער בסיכון ועולים חדשים".

הדר גולדין נולד בשנת 1991 ביישוב אשחר שבגליל להוריו פרופ’ שמחה גולדין וד"ר לאה גולדין, ולהם ארבעה ילדים. הוא היה אח תאום לצור, ולמד בבית הספר המדעי-ישיבתי "כפר בתיה" ברעננה. לאחר סיום לימודיו הצטרף למכינה הקדם־צבאית בני דוד בעלי, ובהמשך התגייס לצה"ל באוגוסט 2011. הוא שובץ לחטיבת גבעתי, התנדב לפלוגת הסיור, השלים קורס קצינים בהצטיינות ומונה למפקד צוות בסיירת החטיבתית. בקרב ברפיח שלימים קיבל את השם "יום שישי השחור" נפל גולדין ולאחר מכן נחטפה גופתו על ידי מחבלי חמאס למנהרה תת-קרקעית. הוא היה בן 23 במותו, ובתום הקרבות הועלה מדרגת סגן משנה לדרגת סגן.