"איבדתי חצי נשמה": אלינה אומנסקי נהרגה בתאונה בגאורגיה

בתאונת דרכים קשה שהתרחשה ביום שישי האחרון בבאטומי שבגאורגיה נהרגו שני אזרחים ישראלים ו-17 אנשים נוספים נפצעו. הבוקר (רביעי) הותר לפרסום שמה של אחת ההרוגות, אלינה אומנסקי, תושבת נהריה שהייתה בת 36 במותה.

ארונה של אלינה הגיע אמש ארצה, והלווייתה צפויה להתקיים בבית העלמין בנהריה, סמוך לכברי, ככל הנראה בשעה 16:00. אלינה הותירה אחריה בעל, שני תאומים בני כ-9 וחצי וילדה בת כ-4 וחצי. "איבדתי חצי נשמה", סיפר בעלה, סטאס. "זה קרה בדיוק ביום ההולדת ה-40 שלי, אותו חגגנו ביום שישי".

בשנת 1995 עלתה אלינה ארצה, ואת בעלה סטאס הכירה ב-2008. אחרי כמה חדשים עברו לגור ביחד, שניהם ילידי אוקראינה. אלינה עבדה במשרדים הראשיים של רשת "קשת טעמים", ובעלה מספר כי "היא הייתה אישה מדהימה. היא הייתה כל-כך אמיתית, כל-כך נאמנה. חברים שלה תמיד היו אומרים עליה שהייתה חברת אמת. תמיד ידעה להגיד את הדבר הנכון, והיא אף פעם לא שיקרה, לטוב ולרע. הייתה אומרת את האמת ולא משנה מה".

עוד סיפר בעלה של אלינה: "היא הייתה החברה הכי טובה שלי, אמא נהדרת ובת נאמנה. תמיד חשבה קודם כל על ההורים שלה. היא הייתה המנוע של הבית, ידעה לדחוף קדימה. תמיד הייתי אומר 'אם לא את, אני לא יודע איפה אני הייתי'. תמיד דחפה, תמיד רצתה להספיק לעשות דברים. תמיד רצתה לראות את העולם, לצאת ולבלות עם חברים ולהיות עם הילדים. המשפחתיות הייתה חשובה לה מאוד. בכל יום שישי הייתה אומרת שנדליק נרות. עברנו עכשיו לדירה חדשה, והיא תכננה שנתחיל לעשות ארוחות משפחתיות ביחד".

"היא לא הספיקה עוד להנות כל-כך מהבית הזה", הוסיף, "היא הייתה אישה משכמה ומעלה, הייתי קורא לה 'וונדרוומן', כולם אהבו אותה. כמות האנשים שמתקשרים אליי ושולחים את ניחומיהם זה פשוט הזיה. עם כל החסרונות שלי, היא הייתה היתרון שלי. לא ידעתי בכלל שאנחנו נוסעים לחו"ל, היא סיפרה לי שנוסעים לסופ"ש מטעם העבודה שלה, שמביאים בני זוג. היא דיברה על זה כביכול עם חברות שלה, סיפרה על סטנדאפיסט טוב והחלטתי להצטרף. 'עבדה עלי', כמו שאומרים".

עוד הוא סיפר: "יצאנו ביום חמישי בערב, נכנסנו לנתב"ג, והיא אומרת לי - 'יום הולדת שמח, אנחנו נוסעים לבטומי'. הייתי בהלם, ואז הצטרף עוד זוג חברים. היה לנו שאטל משדה התעופה למלון, ובדרך המדריך הסביר שאפשר להירשם לכל מיני טיולים. אנחנו נרשמנו לטיול למפלים. ביום שישי היה גשום. התלבטנו, אבל בסוף אמרנו - 'יאללה, ניסע, כי רוב המקומות שנבקר בהם הם מקורים, ואין בעיה'. המשכנו לנסוע במעלה ההר והכביש נהיה מאוד צר. ישבנו קדימה מאחורי הנהג. היא ליד החלון, ואני באמצע. לא כל-כך ראינו מה קורה, כי הכיסא של הנהג היה גבוה.

"אנחנו התעסקנו בלחפש מסעדה לערב, כדי ללכת לחגוג את יום ההולדת. הרמתי את הראש לרגע ואני קולט את המשאית שבאה מולנו בתוך האוטובוס שלנו, כשהנהג שלנו הצליח בשנייה האחרונה לסטות ימינה, למשוך ימינה את ההגה, וכך המשאית 'גילחה' את כל הצד השמאלי. אני שמעתי 'בום' ענק. עברו כמה שניות, והרגשתי פתאום שאני לא נושם ושיש לי צפצוף באוזניים. לקחתי נשימה ואז ראיתי את הזוועה של החיים שלי. היא מתה במקום. אני עוד ניסיתי לעזור, ניסיתי להציל אותה, לעשות משהו. אבל הפגיעה הייתה קטלנית".

"לקח זמן עד שבאו כוחות הצלה, ובינתיים אנשים שהיו שם התחילו לפנות ברכבים פרטיים. היה שם כאוס. אם הנהג לא היה מושך ימינה ברגע האחרון, אז זו הייתה התנגשות חזיתית, ורוב הסיכויים שרוב האוטובוס היה עף מעל ההר כי היה שם מעקה כזה. הנהג שלנו יצא בסדר ולא נפגע יותר מדי. הנוסעים באוטובוס - חלק שברו ידיים, חלק רגליים, וחלק איבדו איברים. חלק עם פגיעות ראש מאוד קשות. אנחנו הכרנו רק את הזוג שבא איתנו. אנחנו דוברי רוסית, ויכולנו לתקשר איכשהו עם הגאורגים. לבעל של האישה המנוחה מבת ים עזרנו כי הוא בנוסף לכל גם לא ידע את השפה".

כזכור, ארבעת הפצועים שנחתו בישראל, בהם אישה במצב קשה ו-3 במצב קל, פונו לבתי החולים השונים. האישה בת ה-38 שנמצאה במצב קשה, פונתה לבית החולים שיבא תל השומר כשהיא מורדמת ומונשמת, ויתר הפצועים הקלים פונו לבתי החולים איכילוב בתל אביב ורמב"ם בחיפה.