אוריאל ברוך הובא למנוחות: "תשמור עלינו ותאיר לנו את הדרך"

לאחר שגופתו הושבה לישראל, בבית העלמין הר המנוחות בירושלים הובא היום (ראשון) למנוחות אוריאל ברוך, שנרצח במסיבת הנובה ב-7 באוקטובר והוחזק במשך יותר משנתיים בשבי בעזה. והושב לקבורה. מסע הלוויה יצא הבוקר מראשון לציון, והמשפחה הזמינה את עם ישראל לעמוד בצידי הדרך וללוות אותו בדרכו האחרונה. אשתו רחלי ברוך ספדה לו: "אהוב ליבי, בחלום הכי הזוי שלי, לא חלמתי שאני אצטרך להספיד אותך, ולראות אותך שוכב ככה מולי. אתה לא יודע כמה תחסר לי חיים שלי. כמה אני אתגעגע לשטויות שלך. לא מצליחה להבין איך אני ממשיכה מכאן? איך ילדה רק בת 31 אמורה לקבל את התואר "אלמנה"? איך גדעו לנו את החיים? היו לנו עוד מלא תוכניות! כל כך קשה יהיה בלעדייך".

"לפני 6 שנים הגעת לחיי, ואני ידעתי שאתה הישועה הפרטית שלי, ה' פשוט חיבר בינינו, זה היה מושלם", הוסיפה, "וכך נולד לנו אופק. כמה היית גאה בו תמיד. כמה היית שמח ומאושר כשהוא מפעיל את כל הסובבים. איך היית אוהב לרקוד איתו ולהשתולל איתו עד שאני צועקת עליכם. אוריאל שלי, אף פעם לא ביקשתי ממך הרבה, אבל הפעם אני אבקש - תשלח לי כוחות, תשמור עלינו ותאיר לנו את הדרך".

נעמי ברוך, אמו של אוריאל, ספדה לו וציינה: "נפרדנו לפני שנתיים, שנתיים של ייסורים, כאב לב, לב שבור לרסיסים. הלב לא מפסיק לדמם, שנתיים ללא שינה, שנתיים של תקווה, גם שהלב יודע את האמת. שנתיים של תפילות, שכל בוקר קיוויתי שאולי היום, אולי יגיע איזה סימן, אות חיים, שתשוב הביתה - בחיים. אוריאל שלי, כמה טוב היה בך, כולך היית לב, היית נשמה נדירה, עדינה, רגישה לכל אדם".

עוד הוסיפה אמו: "אנחנו נפרדים ממך בגוף אבל לא בלב. אהבה שלי אליך גדולה מהמוות. כמה קשה לאבד ילד, הזיכרון שלך יהיה בתוכי לעד, תמשיך להאיר. עכשיו שהנשמה שלך חופשיה אוריאל שלי, שהאור שלך לעולם לא ייכבה, כמו שהארת את חייך, אל לנו לשכוח את החללים החטופים שנותרו בשבי החמאס. חייבים לעשות הכל כדי להחזירם לקבר ישראל".

רועי ברוך, אחיו של אוריאל, ספד לו: "אוריאל אחי, חבר הנפש שלי, שנתיים שאני קם כל בוקר עם המחשבה עליך והולך לישון שאתה בראש שלי, חי אותך בכל רגע ובכל נשימה, לא היה יום שלא ניסיתי שלא נלחמתי כדי למצוא עוד דרך, עוד רעיון, עוד תקווה קטנה שתחזיר אותך אלינו. לא היה יום שלא דמיינתי אותך חוזר עם החיוך הזה שלך, ואנחנו שוב מתחבקים. אבל אתה חזרת אחרת ולא כמו שחלמתי".

"אוריאל אני רוצה שתדע שלא ויתרתי עליך אפילו לשניה אחת גם שהיה נדמה שאין סיכוי", אמר, "היית בשבילי הרבה יותר מאח קטן היית החבר הכי טוב שלי, האיש סוד שלי, זה שתמיד היה שם בשבילי מתי שרק הייתי צריך. אוריאל, החיים לא יהיו אותו הדבר בלעדיך, אבל אני מבטיח לך, לא ניתן לשם שלך להישכח, אני אדאג שיזכרו אותך לנצח. לא ננוח עד שאחרון החטופים יוחזר הביתה".

אוריאל ברוך היה נשוי לרחלי ואב לשניים. למסיבת הנובה הוא נסע עם חברו מיכאל, שנמצא ירוי ברכב בו נסעו יומיים לאחר מכן - אך אוריאל לא נמצא. שלושה שבועות לאחר מכן קיבלה משפחתו הודעה רשמית כי הוא נחטף, ובמרץ 2024 הודיע צה"ל למשפחה כי הוא נרצח וגופתו מוחזקת בעזה. בשבוע שעבר הושב ארונו לישראל וביום רביעי זוהתה גופתו במכון לרפואה משפטית.

על ברוך סיפרו במטה המשפחות: "אוריאל ברוך הי"ד, תושב גבעון, עבד בתחום חומרי הבניין ואהב מוזיקת טכנו. קרוביו מתארים אותו כאדם שמח שאהב לחיות, לבלות ולטייל בעולם. הוא תמיד היה מוקף חברים שחלקם כינו אותו בשם החיבה 'בדאלו'. אוריאל נהג לתרום מעצמו לכל אדם במצוקה, והמוטו שלו היה "תחיה את החיים כאילו אין מחר. לאחר 172 ימים ללא אות חיים, נודע למשפחתו כי אוריאל נרצח ב-7 באוקטובר ונחטף כחלל לרצועת עזה. הוא הותיר אחריו את אשתו רחלי, שני ילדים, זוג הורים ושלושה אחים".