האחריות מוטלת על כל אחת מאיתנו: התופעה שפוגעת בנשים מוכות

15 נשים נרצחו על ידי גברים המוכרים להן בשנת 2016, בדומה לשנים הקודמות והמספר לא יורד. השבוע הגיש צוות מיוחד של משרד הרווחה המלצות לטיפול בנושא, ובין השאר ציינו שם שהמשטרה צריכה לספק מענה מיידי וטוב יותר לנשים המאוימות. בעמותת "אחת מתוך אחת" אומרים שהכתובת תמיד נמצאת על הקיר, והאישה לפני הרצח בדרך כלל מתלוננת על בעלה, יותר מפעם אחת.

תופעה בעייתית שצמחה בשנים האחרונות מפריעה למשטרה להצליח במלחמתה באלימות בתוך המשפחה – תלונות כוזבות של נשים שנמצאות בהליכי גירושין וסכסוכים עם הבעל, ופוגעות למעשה בנשים המוכות והמאוימות באמת. זו תופעה שאנחנו מעדיפות להאמין שלא קיימת במציאות, אבל היא ממשית, גם אם באחוזים קטנים. קשה לכמת אותה, כי רבות מהתלונות הכוזבות מסתיימות בסגירת התיק בלבד ללא הוכחה שאכן היה מדובר בתלונה כוזבת. בפועל, בהיעדר סנקציה כלשהי על הגשת תלונת כוזבת, שהתבררה כשקרית - המשטרה לא מצליחה לרדת לעומקה של כל תלונה ותלונה.

הרשויות השונות בישראל ינסו לתקן את המצב כדי ששנת 2017 תציג לנו מספרים אחרים לגמרי של נשים שנרצחות בתוך המשפחה, אבל האחריות מוטלת גם עלינו - על כתפי כל אישה ואישה. את חושבת שאת פוגעת בו – אבל את פוגעת למעשה באישה כמוך, באחותך.

עו"ד מורן סמון, יו"ר הוועדה הארצית לטיפול בתלונות שווא בלשכת עורכי הדין, מספרת: "באה אישה היסטרית לחלוטין אחרי שהיא אמרה שבעלה ניסה להרוג אותה ואנחנו ליווינו אותה במשטרה והגשנו בקשה לצו הגנה וקיבלנו אותו ואז יום אחד משהו בגרסה שלה לא הסתדר והתחלתי לרדת לעומק הדברים והבנתי שההפרעה הנפשית היא שלה - ולא היו דברים מעולם. המשטרה קודם כל מרחיקה ורק אחרי זה עושה את הפעילויות החקירתיות ואין מספיק כוח אדם מוכשר וזה יוצר בעיה".

אז האם צריך לקחת בספקנות תלונות של נשים על עבירת מין? ממש לא, כפי שעו"ד סמון מסבירה: "אם במשטרה היו משקיעים כסף בהכשרת שוטרים בטיפול באלימות במשפחה אז היה אפשר לטפל בזה קצת יותר, הם היו מסוגלים להבדיל בין התלונות ולהבחין בנורות האדומות כשמוגשת תלונה כוזבת, כי היום מוגשת תלונה במשטרה וגבר מיידית מורחק מהבית".