עומר שם טוב: "אתם שוברים אותם, הטפטופים לא יכולים להימשך"
שורד השבי פנה לממשלה במסר שהוקרן בכיכר החטופים - ואמר: "הטפטופים האלה, העינוי הזה. אני לא יודע אם אתם מבינים את זה, אבל אתם פשוט שוברים אותם. אתה מגיע למצב שאתה אוכל פירור ביום. זה מאוד מאוד קשה". הוא סיפר: "כשירדתי למנהרות - שמעתי את הטנקים מעליי". טל שהם בריאיון ל"פוקס": "אמרתי לעצמי שגם אם זה הסוף - אביט למוות בעיניים ולא אשפיל מבט"
שורד השבי עומר שם טוב פנה הערב (שבת) לממשלה במסר שהוקרן בכיכר החטופים: "הטפטופים האלה, העינוי הזה. אני לא יודע אם אתם מבינים את זה, אבל אתם פשוט שוברים אותם. אתה מגיע למצב שאתה אוכל פירור ביום. זה מאוד מאוד קשה. יש שם עכשיו הרבה אנשים שנשארו לבד, אוקיי? אני 450 יום הייתי לבד, זו הרגשה נוראית. אתה מגיע למחשבות נוראיות, כל יום הוא כמו נצח. כל כך קשה לי לחשוב על מה שהם עוברים כרגע כי אני מכיר את ההרגשה הזאת, אני יודע מה הם עוברים. הרגשנו שהנשמה שלנו פשוט הורגים אותה, פשוט רוצחים אותה. כאילו, זו הרגשה נוראית? זה חייב להיפסק. זה חייב להיפסק כמה שיותר מהר".
"אם אני פה ויש לי עכשיו את ההזדמנות אני אשמח לפנות לממשלה שתמשיכו, פשוט תמשיכו. זה לא יכול להיות, הטפטופים האלה העינוי הזה. אתם כנראה לא, אני לא יודע אם אתם מבינים את זה, או שאני לא יודע, אבל אתם שוברים אותם, הם פשוט שוברים אותם. אתה פשוט מגיע למצב שאתה אוכל פירור ביום. כאילו אתה אוכל כלום ביום, כן? זה מאוד קשה, מאוד מאוד קשה. כולם רוצים להכריע את האויב הזה, את האויב הנורא הזה כן? אבל יש סדר עדיפויות וצריך לשים את החטופים לפני הכל. ברגע שצה״ל באזור זה מאוד משפיע. צה״ל עושה עבודת קודש. אני חושב שצה״ל עושה עבודה מדהימה כן? כל חייל הוא גיבור ישראל, אבל עם זאת, הלחץ הצבאי מאוד מקשה".
שם טוב המשיך: "כשהייתי למעלה, אז זה פיצוצים נוראיים, אבל ברגע שירדתי למטה (למנהרה), היו גם הרבה מאוד פיצוצים, רעידות אדמה כאלה. שמעתי את הטנקים עוברים מעליי. שמעתי את החיילים, והם (המחבלים) כבר היו עם נשקים שלופים. כאילו, הם פשוט עם נשקים ביד, פשוט מחכים לרגע שהם יבואו. עומדים לידי, את יודעת, ואני יושב שם על המזרון הזה ומתפלל לאלוהים. פשוט מתפלל לאלוהים.
"זה מצב שאתה אומר לעצמך, טוב, זה לא בידיים שלי אין לי מה לעשות כרגע אז אתה יושב ומתפלל, ואתה מקווה לטוב פשוט. אז הגיע הזמן שממשלת ישראל תקח את הדברים לידיים ותחליט החלטה שבפעם אחת פשוט מחזירים את כולם הביתה. ולא בטפטופים, ולא בעסקאות של 50 יום - לא. הגיע הזמן להחזיר את כולם הביתה בפעימה אחת. עם ישראל חי וקיים. ואני פשוט אוהב אתכם כל כך, אני כל כך כל כך אוהב אתכם, אני חזרתי בזכותכם, אבל המשימה עדיין לא הושלמה. אני אעשה הכל כדי שכל החטופים יחזרו הביתה כמה שיותר מהר. בואו נלחם על זה ביחד, עם ישראל חי וקיים, אנחנו מאוחדים וחזקים".
שלשום נשא שם טוב דברים בכיכר הרוקדים בהרצליה, לצידם של חבריו שורדי השבי מיה ואיתי רגב, ואמר: "כל יום דמיינתי לעצמי את הרגע שבו אני משתחרר ואת הדברים שאעשה כשאהיה חופשי". הוא תיאר את התנאים הקשים בשבי, והוסיף: "אני כאן בשביל כל אלה שנשארו שם מאחור. אני יודע מה הם מרגישים, ואני מבין כמה דחוף להוציא אותם מהגיהנום שהם נמצאים בו"
בתוך כך, טל שהם, שהשתחרר מהשבי אחרי 505 ימים, סיפר לראשונה בריאיון לרשת "פוקס" על התנאים הקשים שהתמודד איתם, ועל המטרה שהציב לעצמו שם - לא לאבד צלם אנוש. "אני לא קורבן", אמר. "אמרתי לעצמי שגם אם זה הסוף - אביט למוות בעיניים ולא אשפיל מבט. הם לא ישברו אותי, ואני לא אכנע לרחמים עצמיים. אנחנו חזקים יותר מהצד השני".
מבצע מימון המונים למען ירדן ביבס: "הוא מלא אמונה שיצליח לקום מהחורבן"
כמו כן, אלי, אביו של ירדן ביבס, הודיע על מבצע מימון המונים למען ירדן, ששרד את השבי ומשפחתו - שירי, אריאל וכפיר - נרצחו. "484 ימים ירדן חיכה לרגע שישתחרר, לרגע שבו סוף סוף יוכל לחזור לחיים ולחבק שוב את משפחתו. כמעט 500 ימים בשבי החמאס – כל דקה שם היא כמו נצח. יותר מכל דבר אחר, הוא ציפה לחזור לראות שוב את שירי, לחבק את אריאל, להרים על הידיים את כפיר התינוק. אבל הוא יצא למציאות קשה וכואבת, לסיוט הנורא מכל. ירדן השתחרר ורק אז גילה שכל עולמו נרצח בשבי. הוא איבד את משפחתו, את ביתו, את כל רכושו, הוא איבד הכל. עכשיו אנחנו כאן כדי לעזור לו לקום מחדש. השיקום של ירדן הוא מסע ארוך, מורכב וכואב. מעבר לאבל הבלתי נתפס, הוא צריך לבנות חיים מאפס פיזית, נפשית וכלכלית. אין לו בית, אין לו יציבות – וכל יום מביא איתו אתגרים לא צפויים.
"הוא זקוק לליווי מקצועי, לתמיכה נפשית, למשאבים שיאפשרו לו לשוב בהדרגה לשגרה כלשהי, ולבסוף גם להגשים את החלום שלו – להקים מפעל הנצחה לזכר שירי, אריאל וכפיר ז"ל. אבל בתוך כל הכאב, יש דבר אחד שמחזק אותו כל יום מחדש – החום והאהבה שמציפים אותו מהעם כולו. החיבוק העצום שהוא מקבל מכל כך הרבה אנשים מפיח בו תקווה, נותן לו כוח להמשיך ולהאמין בעתיד טוב יותר. למרות כל מה שעבר, ירדן מלא אמונה. הוא מאמין שיהיו לו חיים חדשים, שהוא יצליח לקום מהחורבן ולהתחיל מחדש.
"אני, אבא שלו, מסתכל עליו כל יום ולא מפסיק להתפעל ממנו – מהכוח שלו, מהנחישות, מהיכולת להחזיק מעמד מול כל מה שחווה. עכשיו אנחנו כאן בשבילו – כדי שהוא לא יצטרך להתמודד לבד. התרומה שלכם היא הרבה יותר מכסף. היא תקווה, היא אמונה, היא הזדמנות לחיים חדשים. הצטרפו אלינו ותנו לירדן את הכוח לקום ולהתחיל מחדש. בשמי ובשם ירדן ומשפחתנו אני רוצה להודות לכם, על כל התמיכה והאהבה, אתם הכוח שלנו להמשיך. בתקווה שכולם ישובו עכשיו".
לתרומות מחו"ל לחצו כאן
