"דירות הרפאים" שמקפיצות מחירים
מבקר המדינה התריע, אבל אלפי "דירות רפאים" ריקות עדיין נמצאות בערים רבות בארץ ועד עכשיו לא ניסו להתמודד עם התופעה
הכירו את מלון פנינת ירושלים - פריים לוקיישן שבמרכז העיר. לכאורה - המיקום המושלם לחופשה בבירה. מצד אחד הכותל המערבי, מצד שני מתחם הקניות ממילא. פנינה של ממש? אז זהו, שלא. המלון נטוש כבר שנים, בעלת הבית בכלל לא מתגוררת בארץ והחוק מאפשר לה להשאיר את כל השטח הזה ריק עד שתמצא עסקה טובה למכירה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת
בזמן שמחירי הדיור ממשיכים לעלות, והתכניות להורדת המחירים עדיין לא מצליחות להשפיע, נראה כי בלא מעט רשויות מקומיות הפתרון נמצא ממש מתחת לאף. אחת הערים הללו היא ירושלים, שעל פי בדיקת חדשות 2 Online יכולה להניע תהליך שישחרר לשוק אלפי דירות פנויות לבנייה והשכרה.
הפתרון, כך נראה, נמצא במה שמכונה "נכסים נטושים" - מבנים ריקים ולא מאוישים, לעיתים בשל מחלוקת בין יורשים ולעיתים בשל החלטת יזמים שרוצים להמתין כדי להרוויח עוד כסף. בירושלים למשל, יש לא פחות מ-415 אלף מ"ר נטוש, כשבמקומם אפשר לבנות כ-3000 דירות.
כדי להבין איך קורה שדירות רבות כל כך נשארות ריקות ללא דיירים צריך לחזור לחוק, שלא ממש מתמרץ את בעלי הדירות לעשות איתן משהו. לפי החוק, לבעלי הדירות הנטושות יש פטור כמעט אוטומטי מארנונה ל-3 שנים, ולאחר מכן הארכה של 5 שנים נוספות. רק אחרי 8 שנים שבהן עומד המבנה הנטוש ריק, בעלי הנכסים מתחילים לשלם ארנונה, אלא שגם אז - בתעריף הנמוך ביותר, כ- 60 אגורות למ"ר לשנה.
מנסים להתמודד - אבל המצב תקוע
זהו לא האבסורד היחידי: על פי נתוני עיריית ירושלים, ברחבי הבירה מצויות כ-9,000 דירות המוגדרות "דירות רפאים", כלומר דירה בבעלות תושבי חוץ שאין בה שימוש לפחות 9 חודשים במהלך השנה. העירייה מזהה דירה כזו על בסיס בחינת חשבונות החשמל והמים החודשיים.
עד לא מכבר, ובאופן שכמעט לא ייאמן, אותם בעלי דירות זכו לפטור מארנונה או שילמו ארנונה מינימלית. רק בחודשים האחרונים אישרה העירייה את הכפלת הארנונה על דירות רפאים, במהלך שיזם סגן ראש העיר מתנועת "התעוררות", עופר ברקוביץ', כשהמטרה היא להגדיל את היצע הדירות בעיר, בעיקר לצעירים ומשפחות.
גם בכנסת מנסים להתמודד עם תופעת ה"נכסים הנטושים", אלא שהחוק שיזם ח"כ רועי פולקמן (כולנו) שמחייב להטיל ארנונה על נכסים כאלו תקוע בוועדת הכספים של הכנסת, ופתרון לא נראה באופק.
"מפגע בטיחותי, חברתי, סביבתי ותברואתי"
הרשויות ידעו היטב מדוע הן מתחילות ליזום שינוי, גם אם כזה שיבוא לידי ביטוי רק בעוד מספר שנים. בדו"ח שפורסם לאחרונה, קבע מבקר המדינה כי "טיפול הרשויות המקומיות במבנים שאינם בשימוש הוא לקוי".
"נכסים שאינם בשימוש הופכים למפגע סביבתי, תברואתי, בטיחותי וחברתי והם מטילים נטל כלכלי על הרשויות המקומיות ופוגעים בהתפתחות המרחב העירוני ובניצול היעיל של משב הקרקע המצוי בחוסר", קבע המבקר. "התגלו ליקויים באופן שבו רשויות מקומיות מעניקות פטור מארנונה לנכסים שאינם ראויים לשימוש. כמו כן, התגלו ליקויים באופן טיפולן במפגעים שנוצרו בסביבת מבנים שאינם ראויים לשימוש ומבנים שבנייתם טרם הושלמה והם במצב של שלד בניין שנים רבות", התריע.