תגלית נדירה: שן של פיל בת כחצי מליון שנה נמצאה ליד גדרה
החט, שבצבץ מתוך האדמה, נחשף בידי ביולוג תושב ירושלים, אשר קרא על קיומם של פילים באזור בתקופה הפרהסטורית, ויצא מתוך סקרנות לטייל בשטח. בתום מבצע מורכב, ארכיאולוגים ומשמרים ייחלצו את החט הקדום. "זו הפעם הראשונה מזה 50 שנה שמתגלה בישראל חט של פיל כמעט שלם"
שן של פיל בת כחצי מליון שנה נמצאה ליד קיבוץ רבדים שבמישור החוף הדרומי, לא רחוק מגדרה. החט הנדיר בצבץ מתוך האדמה והתגלה בידי אדם שטייל במקום ודיווח על המציאה. בתום מבצע מיוחד אשר זכה לכינוי "מבצע פיל" וארך שבועיים, חשפו היום (רביעי) ארכיאולוגים ומשמרים של רשות העתיקות, אוניברסיטת תל-אביב ואוניברסיטת בן-גוריון את השן הקדומה, שאורכה כ-2.5 מטרים.
הגילוי, שהסתתר באדמה במשך מאות אלפי שנים, שופך אור חדש על חיי האדם הקדמון בארץ. מי שגילה את השן היה ד"ר איתן מור, תושב ירושלים וביולוג בהכשרתו, אשר קרא על קיומם של פילים באזור בתקופה הפרהסטורית, ויצא - מתוך סקרנות, לטייל בשטח. "לתדהמתי, ראיתי פתאום משהו שנראה כמו עצם חיה מבצבץ מהאדמה. התקרבתי, וזה נראה לי כמו "הדבר האמיתי", אז מיהרתי לדווח על כך", אמר.
הארכיאולוגים מרשות העתיקות אשר הגיעו לאתר, נדהמו גם הם. "אומנם התנהלו כאן בעבר חפירות ארכיאולוגיות ומצאנו כלי צור שהיו בשימוש האדם הקדמון, כך שידענו שהיתה פה התישבות כבר בתקופה הפליאוליתית התחתונה - ואפילו נמצאו כאן שרידי עצמות פילים, אבל חט שלם של פיל שהשתמר במשך חצי מליון שנה באורך כזה, ובמצב כל כך טוב – זה כבר אירוע מרגש", אמר הפרהיסטוריון אבי לוי מרשות העתיקות, מנהל החפירות באתר.
השאיפה לחלץ את השן ממקומה בשלמותה, הציבה אתגר בפני הארכיאולוגים והמשמרים המנוסים. "מדובר בממצא קדום ביותר ופריך, אשר מרגע שנחשף לאויר, כל נגיעה בו עלולה היתה לפורר אותו", מסביר פרופ' ישראל הרשקוביץ ממרכז דן דוד לחקר תולדות האדם באוניברסיטת תל אביב. "הענקנו לחט טיפול שימור ראשוני בשטח, ולאחר מכן, הוחלט לחפור בצורה מדעית את המפלסים הארכיאולוגיים המכסים את החט, להוציא את החט ולהמשיך טיפול מבוקר בו, במעבדות השימור של רשות העתיקות".
פילים הסתובבו באזורנו כבר לפני מליון וחצי שנים. הם חיו כאן לצד חיות גדולות נוספות, כמו בקר הבר, היפופוטם, אייל אדום, יחמורים וחזירי בר. יחד עם זאת, מציאת שרידי פילים באתרים ארכיאולוגים בהם התיישב האדם הקדמון איננה שכיחה, ולכן מעוררת עניין מדעי רב.