"ישפיעו על האנושות": הניסויים שיבצע האסטרונאוט הישראלי בחלל

כחמישה חודשים לאחר שקראו למדענים, לחוקרים וליזמים ישראלים להגיש הצעות לניסויים שאותם יבצע איתן סטיבה בחלל במסגרת משימת "רקיע", קרן רמון ומשרד המדע והטכנולוגיה הכריזו הבוקר (רביעי) במרכז פרס לשלום ולחדשנות על 44 הניסויים הנבחרים. הניסויים ישוגרו בכפוף לאישור נאס"א ו-Axiom Space לתחנת החלל הבין-לאומית בתחילת שנת 2022.

הניסויים שנבחרו בתום דיונים ארוכים, הסבירו בקרן רמון, הינם ניסויים חדשניים ופורצי דרך מעולמות תוכן מגוונים, שנבחרו על בסיס הפוטנציאל המחקרי שלהם והשפעתם הכלכלית הצפויה. הם עשויים להוביל לפריצות דרך טכנולוגיות, מדעיות ורפואיות שישפיעו על האנושות כיום בכדור הארץ - ובהמשך על חיי האנושות על הירח ועל מאדים.

לכתבות נוספות בחדשות 13 >>

חמאס מאיים: "לא נשב בחיבוק ידיים מול התוקפנות הישראלית בי-ם"

סוריה: הרוג ו-6 פצועים בתקיפה ישראלית בצפון מערב המדינה

אחרי שהמנדט של נתניהו פקע: מה יעשה ריבלין? • כל התרחישים

בין הניסויים הנבחרים ישנו אחד שיבחן את הביצועים של סוללת ליתיום-יון חדשנית בתנאי מיקרו כבידה. כיום, ישנה הגבלה בשימוש במוצר באופן מסחרי, אך בחלל התנאים יאפשרו שכלול של התהליך. המסקנות מהניסוי, הסבירו בקרן, עשויות להביא לטעינה מהירה של הסוללות, שנמצאות במרבית המכשירים החשמליים והאלקטרוניים.

ניסוי נוסף יתקיים במקביל גם בחלל וגם בכדור הארץ, וינסה לאפיין תנאי לוקמיה בתת כבידה, בנוכחות והיעדר כימותרפיה. "תוצאות המחקר", נכתב בהודעה, "יכולות לתרום לפיתוח טיפולים חדשניים ויעילים יותר, עם פחות תופעות לוואי, עבור חולי לוקמיה לימפובלסטית חריפה - מחלה שכיחה בקרב ילדים המטופלים בכימותרפיה".

בניסוי אחר, תיבחן היכולת לנצל את תנאי המיקרו-כבידה בחלל על מנת לייצר עדשות באיכות גבוהה באמצעות עיצוב של נוזלים לצורה רצויה ולאחר מכן הקשחתם. לפי משרד המדע והטכנולוגיה, "הצלחת הניסוי בתחנת החלל תסלול את הדרך לייצור רכיבים אופטיים מתקדמים בחלל - לרבות יצירת טלסקופי חלל גדולים במיוחד".

מנכ"ל קרן רמון רן לבנה, סיפר כי בשבוע שעבר נועד עם בכירי SpaceX ונאס"א, "שנדהמו מעושר הניסויים שאיתן עתיד לבצע בחלל", כלשונו. "מספר  הניסויים הגבוה מציב את 'רקיע' כמשימה הפרטית המאוישת המשמעותית ביותר בהיסטוריה. אנחנו מאמינים במדע ובטכנולוגיה הישראלית, ומצפים לתגליות מדעיות שישפיעו על חיי האנושות בכדור הארץ ובחלל".

"המחקר בחלל נועד לפרוץ את גבולות הידע האנושי, מהניסיון לפתור את הבלתי פתור, לפענח את הנסתר", הוסיף סטיבה. "הודות לעבודה מאומצת ומקצועית של הוועדה, נוצר מרחב מלא של תוכן מדעי וטכנולוגי, ובקרוב נחשף גם לתוכן החינוכי והתרבותי. מה שהתחיל כחלום, קורם עור וגידים לנגד עינינו. עומקו של עולם שלם ומרתק נפתח בפני, וכל יום אני לומד משהו חדש".