אלמוג בוקר: "לא רואה את עצמי חוזר לגור בעוטף עזה"

ברקע התעצמות המלחמה, וכשבועיים אחרי מתקפת הפתע של חמאס שבה נטבחו יותר מ-1,400 ישראלים - אמר היום (חמישי) כתב חדשות 13 בדרום, אלמוג בוקר, שמתגורר בזיקים, כי "כרגע, אני לא רואה את עצמי חוזר לגור שם. באמת. זה כל כך טרי, אני שומע את הסיפורים, רואה את החברים, אז בשלב הזה מאוד קשה לי לחשוב". את הדברים אמר בריאיון ל-103FM. בוקר המשיך: "זה בסוף תלוי מה יהיה כאן ביום שאחרי. אם באמת, כמו שנתניהו ושר הביטחון גלנט מבטיחים, חמאס ינוקה ויושמד כל ארגון טרור ברצועה - זה כבר עולם אחר. נצטרך לחכות ולראות מה יהיה ביום שאחרי".

"בכל יום שעובר אתה מעכל קצת יותר את מה שקרה כאן", הודה - והוסיף: "אני חייב לומר שהמחשבות שלי כל הזמן הולכות למקום קצת אחר, ליום שאחרי. בעיקר הפחד שלצד זה שאת שומעת הבטחות מאוד גדולות בסוף נחזור לאותו מצב שהיינו פה לפני, וזה הכי מפחיד. אני לא נכנסתי לעומק הדבר הזה, אני לא בקיא הזה, אבל כל המלחמות הפנימיות בימים האלה, אנחנו צריכים להיות מאוחדים, לעבוד יחד, לא לחפש קרדיטים אלא פשוט לעשות. הגשתי שלשום בבוקר את הבקשה למענק מהמדינה של משרד האוצר, היום בבוקר הכסף נכנס - ככה זה צריך להיות".

באשר לפיצוי שניתן לתושבי העוטף שעברו תופת, אמר בוקר: "אני חושב שזו התחלה. אני מאוד מאוד נזהר, אני כן מפעיל לחץ איפה שצריך כדי שלתושבים יהיה כאן הכי טוב. מתחילים ממשהו, אף אחד כאן הוא לא נזקק ברמה שהוא לא יכול לקנות לעצמו מחר בבוקר לאכול. גם כל התושבים בעוטף פונו לבתי מלון, מקבלים הכול, לא מחסירים כלום, גם משרדי הממשלה וגם אנשים טובים שבאים כדי לעזור. ברור שזה לא הסכום הסופי, ברור שיצטרכו לתת יותר, אבל יותר חשוב מהכמה זה האיך - לבטל כל ביורוקרטיה כדי שיוכלו לתת לאנשים האלה כמה שיותר מהר".

הוא התייחס גם לפרסום בחדשות 13 של אלון בן דוד אמש, שלפיו עדיין ישנם מחבלים באזור העוטף. "להבנתי, המספר מאוד מאוד מצומצם", אמר בוקר, "זה לא במספרים שהכרנו. גם המחבלים שנמצאים גמורים. אתמול איתרו אחד שהוא היה מפורק, 13 ימים בלי מים ואוכל, היכולת שלו לייצר משהו קטנה מאוד. והכי חשוב - יש עשרות אלפי חיילים בשטח. היישובים נקיים ממחבלים, מסביב גם אם יש יש עשרות לוחמים בשטח שנותנים מענה ובדריכות. דריכות מטורפת, זה חיילים שמרגישים כאילו עוד שנייה יוצא להם מחבל מתחת לאדמה. אין שום סיבה להגיע לשם, מי שלא צריך להיות מלבד הכוחות לא צריך להיות. היישובים עצמם נקיים ולכן יש תושבים שמחליטים להישאר, לא הרבה אבל יש".

"זה או אנחנו או הם", הדגיש. "אני מרגיש שכן, שאני חושב שהאסימון נפל, מאוחר אבל נפל, ושמבינים שאי אפשר יהיה לנהל כאן חיים. הפחד הגדול שלי שככל שהזמן יעבור - והוא יעבור כי אנחנו רק בהתחלה ומכינים את הלוחמים כאן לרבעון - שבסופו של דבר הלחץ הבינלאומי או אירוע כזה או אחר דוגמת הפיצוץ בבית החולים בעזה ילחיץ את מקבלי ההחלטות אצלנו. אמר בוקר, ושיתף כי "זה הפחד הגדול שלי, שהלחץ הבינלאומי יעשה את זה. אין דבר כזה, זה לא יתקבל. את רואה תושבים של קיבוץ בארי שאיבדו 108 חברים לפחות חוזרים לגור בבית שלי שהם יודעים שיכול להיכנס מחבל ולקחת את הילד שלהם שוב? אני לא רואה".