עינויים בחקירות על הצבא, הרעבה והתעללות נפשית: העדויות מהשבי
המחבלים היו אובססיביים לקבל פרטים על השירות הצבאי של שורדי השבי, ועינו אותם כדי שימסרו מידע. הם הורעבו, וסיפרו כי שוביהם היו מודעים למה שקורה בישראל והשתמשו באמירות של פוליטיקאים כדי להתעלל בהם נפשית. סשה הוחזק לבד, ולמד ערבית כדי לתקשר עם המחבלים. בניסיון לשמור על שגרה ושפיות - הוא התפלל
יאיר הורן, סשה טרופנוב ושגיא דקל-חן התעוררו היום (ראשון) חופשיים אחרי כמעט 500 ימים, יממה לאחר ששוחררו משבי חמאס. שגיא זכה לחבק לראשונה את בתו שחר, שנולדה כשהייתה בשבי, סשה התאחד עם בנות משפחתו ששוחררו בעסקה הקודמת - ויאיר כבר הספיק להשלים את המשחק האחרון של קבוצתו האהובה הפועל באר שבע. בינתיים, הערב פורסמו במהדורה המרכזית העדויות המטלטלות של השלושה מהשבי, שמהן עולה כי בקבוצה של יאיר ושגיא, שהוחזקה במנהרות, התעללו המחבלים פיזית בחטופים, הצליפו בהם וחבטו בהם במקלות. יאיר ושגיא הורעבו וקיבלו אוכל שאינו ראוי למאכל.
עוד עולה מהעדויות כי המחבלים היו אובססיביים לקבל פרטים על השירות הצבאי של השלושה, ועינו אותם כדי שימסרו מידע. כמו כן, שורדי השבי הורעבו במכוון, וסיפרו שהמחבלים מודעים למה שקורה בישראל - ומשתמשים באמירות של שרים וח"כים כדי להתעלל נפשית בחטופים. סשה טרופנוב הבין בשבי שכדי לשרוד הוא חייב לתקשר עם המחבלים שמחזיקים בו, ולכן למד ערבית מהר. הוא הוחזק לבד, ובניסיון לשמור על שגרה ושפיות - התחזק באמונתו על-ידי תפילות.
הערב נשאו משפחותיהם של סשה ושגיא הצהרות מבית החולים שיבא. ספיר כהן, בת זוגו של סשה ששרדה גם היא את השבי לצד אמו וסבתו, אמרה: "סשה סיפר לי שכל הזמן הזה הוא התפלל עליי, שאמצא גבר שאני אוהבת. הוא התפלל שלא אחכה לו, כי הוא לא רצה שאני אחכה לגבר שאף פעם לא יחזור הביתה". אמו של סשה, ילנה, אמרה: "אני מרגישה שקיבלתי את החיים, הנשמה והלב שלי בחזרה. סשה נורה ברגליו. זה נס שהוא הולך".
אביטל דקל-חן, רעייתו של שגיא, סיפרה: "לאורך כל התקופה הזו אמרתי לעצמי שאם יש משהו שיכול לנצח את הסיפור הזה – זו האהבה והחיבור שיש לי ולשגיא. כשחזר, גיליתי עד כמה זה היה נכון. הוא לא ראה אור יום מ-7 באוקטובר, ולא ידע מה קרה איתי ועם הבנות. הוא גילה מה קרה איתנו יום לפני השחרור. איך הוא הצליח להחזיק מעמד? בזכות האהבה".
מוקדם יותר היום שוחחו נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל עם סשה ועם אימו. לילנה הם אמרו: "אנחנו ממש מתרגשים לראות אותך, כמה אנחנו שמחים. זה ריגש אותנו עד דמעות לראות אותך אתמול, ולראות אותו, זה העיקר! כל הכבוד, באמת, אהבה גדולה".
הרצוג אמר לטרופנוב: "סשה היקר, וואו, אתה לא מבין כמה אני מתרגש. תחשוב איזו עוצמה שאנחנו מתקשרים אליך בדמעות, מתרגשים לראות אותך. עקבנו אחריך". טרופנוב השיב: "אני שמח להיות פה, אני מודה לך על הברכות. הדבר שבאמת צריך הוא להחזיר את כולם. באמת, אני חושב שזה הדבר הכי חשוב שצריך לעשות. השמחה על החזרה שלנו היא חלקית, כל עוד אנשים עדיין נמצאים שם".
