קית׳ סיגל לטראמפ: "תחזיר אותם"; אור לוי בכיכר: "הזמן אוזל"

"״שמי קית’ סיגל, ואני אזרח אמריקאי בן 65. אני אוהב מוזיקת קאנטרי ואוהב לאכול פנקייקים בבוקר שבת, אבל אלה היו החיים הקודמים שלי", אמר סיגל בפתח הסרטון שיועד לנשיא האמריקני, "מ-1 בפברואר אני חטוף משוחרר של חמאס, אני שורד. הוחזקתי במשך 484 ימים בתנאים בלתי נתפסים, וכל יום הרגיש כאילו הוא עלול להיות יומי האחרון".

"הנשיא טראמפ, אתה הסיבה לכך שאני בבית בחיים", המשיך שורד השבי, "בזכותך התאחדתי עם אשתי האהובה, ארבעת ילדיי וחמשת נכדיי. תודה לך על המאבק המתמשך שלך בטרור ועל המנהיגות האמיצה שלך שהחזירה אותי ורבים אחרים לביתנו, למשפחותינו, לביטחון ולשלום".

אור לוי, שהתעקש לבקר בכיכר החטופים וקיבל את אישור הצוות הרפואי המטפל בו באופן חריג, מסר: "אני פה כבר שבוע, שבוע מאז שנולדתי מחדש, מנסה לעכל קצת את מה שקרה ב-491 הימים שפספסתי, לנסות להבין מה התרחש פה במדינה בזמן הזה".

בהמשך הוסיף: "ביקרתי היום בכיכר לראשונה, התעקשתי על זה למרות התנגדות של המשפחה והרופאים, היה לי חשוב להבין כל מה שעשיתם וממשיכים לעשות, לראות את העבודה המרגשת שכל כך לא מובנת מאליה. בזמן שלי בעזה לא ידעתי אם אשתי בין החיים או לא, בשורה כל כך קשה שקיבלתי כשחזרתי אבל הבטחתי לה בכל יום שהייתי שם שאני אמשיך ואהיה חזק בשבילה ובשביל המתנה הכי גדולה שהיא נתנה לי בחיים, מוגי".

"אני אולי כאן אבל יש לי עוד אחים ואחיות רבים בתופת של עזה והזמן שלהם אוזל", הזכיר לוי בהמשך דבריו, לפני שהוסיף: "אני בטוח שכל העבודה שכולם עשו עזרה לנו לחזור לחיק המשפחה שלנו, עזרה לי לחזור למוגי שלי. אני רוצה להודות לכולם על כל העזרה והתמיכה, על העזרה למשפחה, על זה שלא ויתרתם לרגע, זה באמת לא מובן מאליו ואני באמת מרגיש שיש לכולכם חלק בזה שקיבלתי את חיי בחזרה. התקווה מתה אחרונה. אלון ואליה, אני מחכה לכם". לסיום דרש: "את כולם, עכשיו!".