מדוע בניגוד למדינות רבות אין בישראל תקן לבטיחות בגדי ילדים?

כל הורה טרי מכיר את רגעי הקסם של המדידות הראשונות על ילדו הקטן, אם בסיבוב השופינג הראשון או מערימת החליפות המעוצבות שמקבלים מהקרובים. אך לא תמיד הורים לוקחים בחשבון שבמוצרי הלבוש הבסיסיים – טמונות לעיתים סכנות של ממש לילדיהם.

שני ברקוביץ' זמיר, אם לפעוט כבן שנה וחצי, סיפרה כי "כמו כל יום אימא שלי שמרה לי על הילדים, לביא בא אליה ועשה קולות כאילו הוא רוצה משהו והיא לא הבינה מה, היא חשבה שאולי הוא צמא או רעב - ואז היא גילתה שבעצם יש לו חתיכת פלסטיק בשן. זה ממש מפחיד". בעקבות המקרה, העלתה שני לפייסבוק פוסט שגרר מאות תגובות ושיתופים. לבן לביא לא קרה דבר, אבל הסיפור יכול היה בקלות להסתיים אחרת.

לכתבות נוספות בחדשות 13 >> 

התרחיש שבו הצהרת ליברמן עשויה להפוך למציאות • פרשנות

ללא קצה חוט: מי רצח את איש הליכוד דורון שוסטר?

טראמפ הודה לרה"מ אחרי הטקס ביישוב שייקרא על שמו: "כבוד גדול"

מקרי חנק מיותרים וטראגיים של ילדים ופעוטות זעזעו לא אחת את המדינה, ובעוד שכל צעצוע שנמכר בארץ עובר סדרת בדיקות מקיפה, הבגדים נותרים ללא פיקוח. "כשמסתכלים על בגדי פעוטות בעולם המערבי רואים בבירור שיש מגבלות מאוד ברורות, מה שכמעט ולא זוכה להתייחסות בישראל - ומסכן את הילדים שלנו", הסביר מיקי זכאי, מנכ"ל "אדקיט", חברה לאסטרטגיה ולמחקר גלובלי.

בארצות הברית למשל, ועדה ממשלתית אחראית לפיקוח ולאכיפה של בטיחות מוצרי צריכה ובודקת את הרכיבים שלהם - מגודל כפתור, דרך חוזק הקישוט - ועד אורך השרוך. באיחוד האירופי קיים תקן מחייב שכולל הגבלות בשימוש בחוטים וסרטים. בקנדה הפיקוח מופקד בידי משרד הבריאות שמבצע בדיקות תקופתיות לרכיבים קטנים, חומרים דליקים וקישוטים נתלשים. בישראל לעומת זאת, יש תקן לא מחייב לשרוכים בלבד, כזה שמותיר את האחריות בידי היצרנים וההורים – לפחות עד האסון הבא.