"לא יודעת איך ממשיכים בלעדיכם": חברתם של ההרוגים בסיני נפרדת

טוהר גבאי, חברתם של יובל קשת ומתן לוזון שנהרגו בתאונה הקטלנית בסיני ועבדה לצידם בפנימיית בויאר בירושלים, נפרדה מהם בפוסט פייסבוק שפרסמה היום (שישי) בו כתבה "הייתם המשענת שלי בתקופות הכי קשות, ואני לא יודעת איך ממשיכים מכאן לבד".

"כבר 24 שעות אני בטוחה שזאת אחת הבדיחות הלא מצחיקות שלך", כתבה טוהר לחבריה, "ואת יובל כרגיל צוחקת מהן". "אני חושבת שמי שלא הכיר אותך הפסיד", כתבה על מתן, "אתה האדם הכי שמח שאני מכירה. איזה כיף היה איתך. אני חושבת על משמרת בלעדייך בעבודה, על קניות בסופר, או על סתם יציאה עם חברים וזה נראה כמו משימה בלתי אפשרית בעיניי. אני מרגישה חצי בן אדם ושהחצי השני שלי עזב אותי מוקדם מידי".

"תמיד היינו קוראות לעצמנו 'כור ההיתוך של בויאר'", כתבה טוהר על יובל, "האשכנזיה חיפה והמזרחית משדרות הופכות להיות החברות הכי טובות. באיזה עולם? בעולם של בויאר. לפני שנתיים הכרתי אותך והכנסת אותי לבויאר באהבה הכי גדולה שיכולתי לקבל וכבר אז לא הבנתי איך את עושה את זה, איך את תמיד טובה לכולם. עשית לכולם בית ספר במעשים טובים. הלוואי והיו עוד אנשים כמוך".

"בגיל 24 אני מסכמת את החוויות שלי עם החברים הכי טובים שלי. לא מצליחה להבין באיזה עולם זה קורה ולמה אלוהים מעמיד אותי במבחן הזה", כתבה טוהר.

משפחתו של מתן מסרה כי הלווייתו תתקיים מחר במוצאי שבת בשעה 23:00 בבית העלמין ירקון בחלקת פתח תקווה. המשפחה של יובל מסרה כי הלווייתה תתקיים ביום ראשון.

"לא היה לנו מזומן", המשיכה נעמה, "וזוג ישראלים שהיה במקום עזר ושילם עבורנו על האמבולנס 1200 לירות מצריות לכל אחד, כל זה כדי שנוכל להגיע פצועים לישראל. בכינו, התחננו, שיתנו לנו טלפונים כדי לעדכן את המשפחות שלנו ורק אז מישהו מצוות המרפאה פתח נקודת גישה בטלפון שלו".

"לאחר מכן", הוסיפה נעמה, "כדי שנוכל לעבור לשטח ישראל הם התעקשו שנעבור לחתום על מסמכי הסרת אחריות בבית המשפט המקומי וכך הובלנו לשם כשאנחנו פצועים ושבורים נפשית. מתן ויובל היו מדהימים, הם באמת היו מיוחדים".

סמדר, אחותו של מתן, אמרה הבוקר לחדשות 13: "אנחנו לא יודעים איך אנחנו הולכים להתמודד עם החוסר שלו. אנחנו מחבקים מפה את המשפחות של שאר הפצועים. אנחנו מודים על זה שהם נשארו בחיים ואנחנו שולחים חיבוק גדול למשפחה של יובל, אנחנו כואבים ביחד ואנחנו רוצים לומר תודה למשרד החוץ שעשה הכל כדי שזה יקרה כמה שיותר מהר".

אחותו נעמה סיפרה: ""ילד אהוב, כולם אהבו אותו. אין מישהו שהוא נגע בו ולא אהב אותו. הוא אהוב ומוערך בחברים ובהורים, וההורים של הילדים שהוא מדריך כל הזמן מתקשרים. אבידה גדולה מאוד. צעיר מאוד, הוא בן 26, לא היינו בחתונה שלו. היה לו לב ענק, וחיוך שמאיר כל מקום שהוא הולך. זה אסון גדול, אני מנסה לאסוף את עצמי ואני נשברת שוב".

אמו של מתן סיפרה הבוקר לחדשות 13: "מתן עם החיוך הנצחי שלו, עם הנתינה שלו לכל דבר, הטוטאליות שלו. כל מה שהיינו מבקשים ממנו, זה מתן. המנהלת של בויאר יודעת שאם רוצים שמשהו ילך עד הסוף - פונים למתן".

עמוס, אביו של מתן, סיפר: "הלך לי המלאך שלי, בן הזקונים שלי, שעשה תמיד טוב לאנשים. הא למד בבויאר מכיתה ז' עד יב', למד גם באוניבסיטיה העברית, היה סטודנט למשפטים בשנה השנייה ללימודי התואר שלו, היה גם שופט כדורגל. בחור צעיר שאהב לעזור לזולת, הכל עשה למען אנשים ובסוף תראו מה קרה לו, אלוהים ישמור זה לא ייאמן".

אמיר, אחיה של יובל, סיפר הבוקר לחדשות 13: "תנחומים למשפחתו של מתן שהדריך עם יובל בפנימיה, ואיחולי החלמה מהירה לכל הפצועים. לא נותר ביום כזה חוץ מלזכור את יובל ולזכור שלפחות יצאנו עם שתי משפחות שכולות ולא שבעה. עם כל הצער, במידה מסוימת יצאנו בנס, עם כמה שזה כואב להגיד את זה".

סיגלית, אמה של יובל, אמרה: "החבר'ה האלה שמדריכים בפנימיות - הם עושים עבודת קודש. זו עבודה שהם לא מקבלים עליה שכר אבל הנתינה אינסופית. הליווי הצמוד של חניכים בשעות קשות ובשעות שמחות, ולתת את כל הלב והנשמה, הם חבר'ה מדהימים. יובל גם עבדה בעמותת אתגרים, שזה ספורט לילדים עם צרכים מיוחדים, והיכולת נתינה שלה והיכולת הכלה שלה, והאהבה שלה למה שהיא עשתה, באמת, זו אהבה אינסופית לכל מה שהיא עשתה ולילדים".

חמישה מדריכים נוספים בפנימיית בויאר, חבריהם של יובל ומתן שנסעו יחד עמם לחופשה המשותפת, נפצעו בתאונה, בהם שלושה שנפצעו באורח קל ופונו לקבלת טיפול רפואי בבית החולים יוספטל באילת, וכן שתי צעירות, בנות 29 ו-23, שפונו במסוק לבית החולים סורוקה בבאר שבע, ומצבן מוגדר קל עד בינוני.

מהפנימייה נמסר: "בית האגודה לקידום החינוך ומשפחת בויאר אבלים לנוכח האסון הנורא בסיני בו נספו שני מדריכים אהובים ונפצעו מדריכים נוספים. אנו פועלים בשיתוף עם אנשי מקצוע וטיפול ועם הצוותים החינוכיים, ועושים כל שנדרש על מנת ללוות את התלמידים, המדריכים והמשפחות ולתמוך בהם בשעה קשה זו. לבנו עם המשפחות האבלות".