נכה ישנה בגן ציבורי בקור המקפיא
בגיל 59, נאלצת א' להעביר את הלילות החורפיים הקפואים של ירושלים כשהיא ישנה על ספסל מתכת בגן ציבורי בירושלים
בסוף כל יום א', בת 59, חוזרת אל הגן הציבורי בירושלים, שם היא ישנה על ספסל מברזל המעותר בסמל האריה של העירייה. היא ישנה שם כבר חודשים ארוכים, בקור העז שחודר לעצמות ומזכיר לה את מצבה העגום מדי יום, מדי לילה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת
"בלילות הכי הרבה עולה לי המחשבה שיבוא אחד המנהלים של הרווחה, של השיכון, וינסו יום אחד לעבור את הקושי הזה, לישון בקור", מספרת א' על תקוותה לצאת מהחיים ברחוב. "אני אישה חולה, לפעמים אני לא ישנה בלילה, ובבוקר אני מאוד עייפה, ואני נאלצת לקום וללכת לטיפולים".
א' מוכרת לרשויות הרווחה, היא פנתה אליהן מספר פעמים לא מבוטל וביקשה שיתייחסו אליה כדרת רחוב. הרשויות הציעו לה השתתפות של מאות שקלים בשכר הדירה, אבל לא' הכסף הזה לא מספיק. היא לא עובדת, נכה בשיעור של 75 אחוזים וחולת לב, היא נאלצת לקבל תמיכה על ידי ביטוח לאומי.
"אני השתמשתי אפילו בגברים, הייתי שפחת המין שלהם, ופועלת ניקיון שיתנו לי קורת גג" שיחזרה א' בכאב. "אז הגיע הזמן שאני אגיע לכתובת הנכונה". וזה לא שהיא לא ניסתה להתמודד. דירה אחר דירה היא עברה, בכולן לא הצליחה לעמוד בתשלומי השכירות.
"לא זכאית לדיור מוגן"
"בעלי הבית האחרונים פינו אותי באלימות" סיפרה א'. "הוא ניער אותי וזרק אותי לרצפה ושבר לי את כל הכתף, לא הבנתי מה קורה".
במחלקת הרווחה בעיר הציעו לה לגור במלון דירות כפתרון זמני, שיש בו בעיקר צרכני וצרכניות סמים ברמה קשה. כשהתייאשה מהמראות שם, משרד השיכון הודיע לה שהיא לא יכולה לקבל דיור מוגן, שכן לא מלאו לה 64. משלא מצאה פיתרון, פנתה אל הרחוב.
"באחד הלילות התעוררתי תוך כדי זה שאני מרגישה בנאדם מממש לי את כל הגוף", סיפרה א'. "נבהלתי וצעקתי, וברחתי יחפה בין השיחים. התקשרתי מיד למשטרה, בא שוטר וחיפש, לא מצאו אותו".
מאז היא כאן. התושבים שחולפים על פניה עוזרים מדי פעם, בזמני הסופה נתנו לה קורת גג זמנית. ברשתות החברתיות כינו אותה "גברת X", אולי משום שאינה רוצה להיחשף כדי לא לבייש את בניה - שבגרו ונמצאים גם הם במצב ירוד, ואולי כדי לבטא את התחושה שהיא נעלמה מעיני הרשויות. זאת למרות שאת זעקתה - קשה שלא לשמוע.
תגובת עיריית ירושלים: "נושא דיור הקבע הינו באחריות משרד השיכון, והעירייה מהווה רק גורם מתווך בין התושב למשרד. לגברת הוצעה האפשרות לשהות במקלט ייעודי למספר ימים, אולם לצערנו היא סירבה. גורמי הרווחה בעיר ימשיכו לעמוד עמה בקשר ולהציע פתרונות קצרים וארוכי טווח".
תגובת משרד השיכון: "לצערנו דירה בדיור ציבורי היא משאב במחסור חמור ואנו מחלקים את מה שיש במלאי הדירות, לפי קריטריונים ברורים. הגדרתה של הגברת כ'דרת רחוב' הינה באחריות הרשות המקומית".