בעלי החיים המסוכנים - ואלה שרק מנסים להפחיד: המדריך המלא לקיץ

הם עלולים לעקוץ ולהכיש, אז מה עושים כדי להיזהר? הקיץ שוב כאן, העונה שבה עולים אל פני השטח בעלי חיים שלא ממש היינו רוצים להיתקל בהם: נחשים, עקרבים ועכשובים, וגם עכבישים ונדלים שניתן לאתר סביבנו כל הזמן. היצורים הללו עלולים לעקוץ, לנשוך או להכיש - והם מצויים לא רק בשטחים פתוחים, אלא גם בתוך הבתים והחצרות שלנו. איך נזהה את המינים המסוכנים שבהם ואת אלה שדומים להם אבל דווקא לא מסוכנים? המדריך המלא.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

עקרבים: היזהרו מהעקצן הצהוב

לא פעם כשיוצאים לשטח נתקלים בעקרבים - אולי היצורים שמעוררים הכי הרבה חשש בקרב המטייל הממוצע. בישראל יש מעל 20 מינים של עקרבים - אלא שרק אחדים מהם נחשבים לכאלה שיש להם פוטנציאל להסב נזק לאדם, כזה שעלול לגרום גם למוות במקרים מסוימים.

"הסוג המסוכן והארסי בישראל הוא עקרב מסוג עקצן צהוב", מספרת ד"ר אפרת גביש-רגב, מנהלת אוסף העכבישנים הלאומי ואוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים. "מדובר בעקרב נפוץ שהסיכוי להיתקל בו גבוה והוא מצוי בעיקר באזורים סלעיים באזורים נרחבים בארץ. יש לו ארס מאוד חזק והוא עלול לגרום למוות במקרים מסוימים התלויים במכלול של נסיבות".

אלא שלא כל עקרב בצבע צהוב הוא בהכרח בעל פוטנציאל קטלני. "עקצן צהוב ניתן לזהות על פי הצבע הצהוב הבהיר של רגליו לצד חלק כהה בגופו הסמוך לעוקץ", מוסיפה ד"ר גביש-רגב. "יש עקרבים שדומים לו אבל לא נחשבים למסוכנים כמו עביד צהוב או בותוס ישראלי. יש גם סוג של עקרב שנקרא קטלן עב זנב שהוא בכלל בצבע חום-שחור שגם נחשב למסוכן יחסית. לצבע אין משמעות למידת המסוכנות".

"במקרה של עקיצה", ממליצה גביש-רגב, "חשוב להתפנות לטיפול רפואי מיד ולא לקחת סיכונים - זאת למרות שהסיכוי למות מעקיצת עקרב נחשב יחסית נמוך. כשעקרבים עוקצים הם לא תמיד מעבירים את אותה כמות של ארס. מידת הנזק קשורה לגודלו ומשקלו של האדם שנעקץ, מצבו הבריאותי הכללי וכמות הארס שהעקרב העביר בעקיצה".

נדלים: ארסיים, אבל לא נושכים בדרך כלל

באזורים רבים בארץ, בדרך כלל ליד בתים צמודי קרקע, ניתן למצוא יצורים מרובי רגליים שנקראים נדלים. לא מדובר ברבי רגליים שאינם מסוכנים, אלא ביצורים ארסיים שאמנם אינם נוהגים בדרך כלל לעקוץ, אך עקיצה שלהם עלולה לגרום לנזקים גופניים כמו חום והקאות.

הנדל הנפוץ ביותר נקרא רבנדל ים תיכוני או רבנדל מדברי. הוא בגוון בהיר בדרך כלל - והארס שלו לא נחשב חזק במיוחד. לא מאוד נעים להיתקל בהם עקב גודלם היחסי ומראם המרתיע, אולם אין סיבה לחשוש מהם - עד היום לא ידוע על מקרה מוות בישראל שנגרם כתוצאה מעקיצה של נדל.

עכבישים: האלמנות הכי מסוכנות

בישראל יש מאות מינים של עכבישים - ורק מינים מעטים נחשבים מסוכנים לאדם. "לכל העכבישים יש ארס אבל רובם לא מסוכנים לאדם ולא נוטים לנשוך", מסבירה ד"ר רגב-גביש. "למעט מאוד מינים יש ארס חזק שעלול להיות מסוכן - ומדובר בעיקר על משפחת האלמנות ובעיקר על מין אחד ומוכר שנקרא אלמנה שחורה ים תיכונית".

לאלמנה השחורה, שניתן למצוא בכל האזורים בארץ ושאוהבת לחיות בעיקר מתחת לאבנים וסלעים ובפינות חדרים ומבנים, יש ארס חזק שמשפיע על מערכת העצבים. היא לא אמורה לנשוך - אלא אם כן מוחצים אותה בטעות והיא חשה איום או סכנה. "מקרה כזה יכול להתרחש אם משאירים בטעות נעליים בשטח והיא נכנסת פנימה - אז חשוב לנער אותן לפני השימוש ולשים לב", מוסיפה ד"ר רגב-גביש.

יש מין מסוים שדומה מאוד לאלמנה השחורה - אך שאינו מסוכן: עכביש שנקרא כדורית אדומה שדומה בצורתו הכדורית לאלמנה השחורה, אך נבדל ממנה בציור על גבו ובפס על בטנו. במקרה של עקיצת אלמנה, חשוב מאוד להתפנות מיד לבית החולים הקרוב. "חשוב גם לדעת איזה עכביש בדיוק עקץ אתכם, לכן נסו לצלם אותו", מציעה ד"ר רגב-גביש. "יש סוגים שונים של אלמנות ויש נוגדנים שונים לטיפול בארס שלהן וחייבים לזהות את המין הנכון שעקץ".

ויש סוג נוסף של עכביש שנחשב מזיק לאדם: ארסן ים תיכוני, שנמצא בעיקר בבתים במרכז הארץ ואוהב להסתתר מאחורי תמונות או מתחת לארגזים. על ראשו יש מעין סימן שדומה בצורתו לכינור. "הארס שלו גורם למוות של תאים", מספרת ד"ר גביש-רגב, "מה שעלול ליצור נמק. לפי הנשיכה שלו ניתן לזהות שנשך, יש סימן ברור של טבעות - וכמעט כל רופא אמור לזהות שמדובר בנשיכה של העכביש הזה". עכביש שדומה לו ומצוי בבתים רבים בישראל הוא מרעידן חום פס, עכביש בעל רגליים ארוכות ועדינות שאינו מזיק.

עכשובים: גדולים ומרתיעים, אבל לא מסוכנים

את היצור הבא אתם בטח מכירים מקרוב אם שירתתם באחד מבסיסי הדרום במהלך שירותכם הצבאי. בעגה המקומית הוא נקרא "עקרבוט", והוא גדול למדי, בעל רגליים שעירות וגפי פה גדולים, מעובים ומשוננים - אלא שהוא בכלל נקרא "עכשוב" ובטח תשמחו לדעת שהוא כלל לא מסוכן.

הסוג הנפוץ ביותר של עכשוב נקרא "מבעיתן", אותו ניתן למצוא בעיקר בדרום. למבעיתן אין ארס או עוקץ - ולמרות שנשיכה שלו כואבת, היא לא מסוכנת. המבעיתן מסתובב בדרך כלל בלילה ומחפש חרקים שמהם הוא ניזון, ולמרות מראהו המבעית (כמו שמו) הוא אינו מסוכן לבני אדם. כך גם מינים אחרים של עכשובים, שאף אחד מהם לא מסוכן.

נחשים: צפע נפוץ וארסי, צפעון שחור עם פוטנציאל קטלני

היצור שאולי מעורר הכי הרבה חשש בקרבנו ושנפוץ בכל חלקי הארץ הוא כמובן הנחש. אם אתם נתקלים בנחש כאן בישראל, יש סיכוי גדול שמדובר בנחש צפע מצוי - שנפוץ בעיקר בצפון ובמרכז. אם אתם בדרום - כנראה שתיתקלו באפעה.

"הצפע המצוי הוא נחש ארסי שמחפש מכרסמים להשביע את רעבונו, אבל בדיוק בגלל זה הוא גם נפוץ סמוך לאזורים מיושבים שבהם יש ריכוזי אוכלוסיה גדולים", מספר ד"ר בעז שחם, מנהל אוסף הדו-חיים והזוחלים הלאומי באוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים. צפע ניתן לזהות על פי הגוון הצהבהב-חום וצורת המעויינים המסודרים במעין "זיגזג" על גבו.

"במקרה של הכשה שלו, יש להתפנות מיידית לטיפול רפואי כי המצב עלול להידרדר מאוד מהר", מוסיף ד"ר שחם. "הצפע הוא נחש קטלני בפוטנציה. רוב המקרים מסתיימים באשפוז קצר ללא סיבוכים אבל יש הרבה מאוד משתנים שקובעים את השתלשלות העניינים מרגע הכשת הנחש. המיקום בגוף בו התרחשה ההכשה, המצב הגופני של האדם, גילו ומשקלו, מצב מערכת החיסון שלו וכמות הארס של הנחש שהוחדרה לגוף".

יש נחשים שדומים במראם החיצוני לצפע - אך שאינם מסוכנים. "נחש אחד במיוחד שמאוד דומה לו הוא זעמן מטבעות שהוא אפילו חקיין שלו אך שאינו מסוכן בכלל לאדם", הוא מדגיש. "הוא יכול להכיש אבל אין לו תופעות לוואי של ארס". זעמן מטבעות דומה לצפע המצוי בצבע, אלא שעל גבו יש צורה של מטבעות ולא מעויינים.

בשורה מרגיעה היא שאין בישראל מין של נחש שהארס שלו קטלני עד כדי כך שאחרי הכשה שלו - מתים תוך זמן קצר. עם זאת, מבין 9 מינים בארץ שנחשבים ארסיים ומסוכנים לאדם, יש נחש שנקרא צפעון שחור (שרף עין גדי) שמצוי בעיקר בבקעת ים המלח ומדבר יהודה - ומתחת לפני הקרקע לרוב, כך שנדיר להיתקל בו. "זהו נחש קטלני בפוטנציה ואין נסיוב שמסוגל לנטרל את הארס שלו - לכן הסכנה", מדגיש ד"ר שחם. יש שני נחשים שחורים בארץ שדומים לו שמסוכנים פחות - זעמן שחור ופתן שחור, שהם רחבים וגדולים ממנו.

מה עושים במקרה שבו נתקלים בנחש? מתרחקים ממנו, מהמרים לדווח עליו ללוכד בעל רישיון תקף של רשות הטבע והגנים - אבל גם מנסים לשמור על קשר עין עם הנחש עד לבוא הלוכד. "כשנחש רואה שיש איתו מישהו בקשר עין הוא נוטה לזוז פחות, מה שמגביר את הסיכוי שהלוכד יתפוס אותו. כל הנחשים בישראל הם חיות בר מוגנות שאסור לפגוע בהן".

כללי הזהירות

ואחרי כל זה - מה אפשר לעשות כדי להימנע ממפגש לא ממש נעים עם נחש, עקרב, עכביש מסוכן, נדל או עכשוב? אם אתם בשטח - חשוב לטייל עם נעליים גבוהות ומכנסיים ארוכים, לא לתחוב ידיים לכוכים או מתחת לאבנים, להקפיד לא להשאיר נעליים או שקי שינה פתוחים בשטח כדי לא להיות מופתעים מאחד מבעלי החיים הללו שייכנס פנימה. בנוסף, לא להיכנס למקומות של עשבייה ושיחים גם ביום וגם בלילה ותמיד ללכת בשבילים או במסלולים מוארים. אם אין תאורה - הביאו אתכם פנס.

אם אתם בבית ויש לכם מחסן - לדאוג לסדר אותו. גם גזם גינה או גרוטאות שעומדות במקום אחד הרבה זמן הן פתח לבוא מכרסמים - ואז של נחשים. "חשוב להתקין במחסן תאורה כי חלק גדול מתאונות ההכשה הוא כתוצאה מאי סדר וחושך", מדגיש ד"ר שחם.