מחסור בבדיקות ואיסוף מידע לקוי: כשלי ההיערכות לקראת הגל השני

מדינת ישראל לא השכילה לנצל את השבועות הארוכים שבהם הקורונה דעכה, כדי להיערך ליום שבו מספר הנדבקים שוב יעלה. המחסור העיקרי הוא בבדיקות, שאינו נובע מחוסר בערכות בדיקה. הבעיה היא ששוב הונחו חסמים, אחרי שכבר שוחררו, כך שאם מישהו מרגיש לא טוב - שוב נדרשות הפניות רופא כדי להיבדק, ולעיתים יעברו ימים ארוכים עד שיוכל להיבדק.

גרוע מכך, כאשר מאובחן נשא של הנגיף - צריך לבדוק את הסביבה המיידית שלו, וגם את המעגל השני והשלישי, כדי לעצור התפרצות. זה לא קורה, כי המערך האפידמולוגי שעליו מרבים לדבר - זה שאמור לאתר במהירות ולקטוע שרשראות הדבקה - לא קם עדיין במלואו. התחקור הבסיסי, הזה שצריך להתבצע בתוך שעות - לא קורה.

גם "אומת ההייטק" כפי שאנחנו אוהבים לכנות את עצמנו - לא השכילה לאמץ טכנולוגיות ניטור חדשניות (מלבד האיכון השנוי במחלוקת של מכשירי הטלפון של מבודדים וחולים). והחמור מכול - כל המידע שנאסף לא מתנקז משלל הגורמים השונים לכדי מאגר מידע אחד, שניתן למצוא בו קשרים והקשרים. אין ניטור מקיף של מערכות המידע בקופות החולים, של תוצאות בדיקות ביוב, ואפילו של הטפסים שממלאים הורי התלמידים עבור בתי הספר. זו למשל היתה יכולה להיות אינדיקציה להתפרצות בגימנסיה בירושלים בסוף השבוע.

מוקדם יותר היום ערך שר הבריאות יולי אדלשטיין תדרוך בנושא מדיניות הבדיקות ברקע העלייה במקרי ההידבקות בכמה בתי ספר ובפרט בגימנסיה בירשלים. במסגרת התדרוך הודיע אדלשטיין על שינוי במדיניות הבדיקות ועל הרחבתן: "זה לא סוד שיש חילוקי דעות לגבי הצורך בהרחבת מעגל הבדיקות. מעכשיו נרחיב את הבדיקות גם ללא תסמינים לכל הארץ ולא רק לבתי הספר".

"נבדוק אנשים ללא תסמינים, שהיו במגע קרוב עם חולה מאומת, הוסיף, "כל רופא יוכל לשלוח אדם לבדיקה. זה לא סביר שאנחנו עם מספר של 2,000-3,000 בדיקות ביום כשהיכולת הרבה יותר גבוהה מזה".

עם זאת, שר הבריאות ציין כי אין כוונה לשנות את כללי הבידוד: "לא יהיה מצב שמישהו שהיה במגע עם חולים, נבדק ויצא תקין – יפתור עצמו מבידוד. זה לא משנה את העובדה שהסימפטומים מתפתחים אצל כל אחד בקצב שונה ובהחלט יכול להיות מקרה שמישהו נבדק ופיתח את המחלה רק לאחר כמה ימים".