הרגע שבו התגברתי על הפחד – וקפצתי לים שורץ מדוזות

כשהחלטתי לצלם כתבה בלב ים ידעתי שלא אוכל להימנע ממפגש עם היצור הימי שמעורר בהלה בכל קיץ. אחרי שאזרתי אומץ ושחיתי לצידן – המדוזות הפכו לחלק מההיסטוריה הפרטית שלי • רגע אחד מתשע"ט

זמן צפייה: 07:01
הרגע שייזכר לי יותר מכל במהלך השנה החולפת אולי לא יירשם בדפי ההיסטוריה, אבל ללא ספק יהיה נקודת ציון משמעותית בהיסטוריה הפרטית שלי. הרגע שבו ניצחתי את הפחד וקפצתי למים מלאי מדוזות. אני אוהבת מים ושוחה מאז שאני זוכרת את עצמי, גדלתי ליד הים והחוף היה חלק משמעותי מחיי. אבל ים סוער מאוד ונחיל מדוזות ענק לא היו חלק מחוויה שרציתי לחוות. למרות זאת, יש לי אחריות עיתונאית וכשהחלטתי לצאת לצלם כתבה על מדוזות, ידעתי שאי אפשר להתחמק וצריך לחזור עם מדוזות לחדר העריכה. לכל כתבות "רגע אחד מתשע"ט" - כתבי חדשות 13 חוזרים אל הרגע המשמעותי שלהם במהלך השנה החולפת
סמדר פלד עומדת לקפוץ לים מלא מדוזות
סמדר פלד עומדת לקפוץ לים מלא מדוזות | צילום: חדשות 13
כשהתקדמנו לכיוון אשקלון כל כך קיוויתי בסתר לבי המבוהל שזה לא יקרה. קיוויתי שהצוללנים לא יגיעו, שהסירה לא תפליג אל עומק הים, שלא ימצאו חליפת צלילה עבורי, שמשהו יקרה, אבל כלום לא קרה. כלומר קרה, בעידודם של צוללני אשקלון ועם המחשבה שאסור לי לצאת פחדנית מהסיפור הזה, קפצתי למים כשלגופי חליפה, משקפת ובלונים, ושחיתי - בעיקר איזנתי את עצמי כדי לא לטבוע - עם מדוזות מריירות. הים סער מאוד, את החוף לא ראינו, הסירה החלה להתרחק והגוף שרף כי המדוזות התקרבו ונצמדו אליי. אחרי זמן, שככל הנראה נמשך כמה דקות, ונמשך לפי החישובים שלי מיליון שנה, עלינו חזרה לסירה המתנדנדת צרובי מדוזות. בסוף יצאה כתבה והמדוזות עזבו את הארץ מבלי לדעת אפילו שיש להן חלק בניסיון המוצלח שלי להתגבר על פחד ולא לוותר.
 נחיל מדוזות
נחיל מדוזות | צילום: Envato Elements