משבר ההתפלה: צו סגירה לאזור פיזור הרעל. רשות המים: "אין סכנה"

פרסום ראשון: רשות המים הטילה חומרי הדברה כק"מ מול חופי אשקלון - בהם נחושת גופרתית במינונים גבוהים פי 27 מהתקן - בניסיון לחסל את האצות המשביתות את מתקני ההתפלה, מבלי לעדכן את הציבור. משרד הבריאות המליץ על איסור דיג באזור, וברשות המים אמרו: "החופים בטוחים לרחצה, אין סכנה"

צילום תמונה ראשית: משי שי, אדי ישראל/פלאש 90
זמן צפייה: 05:39

משבר סחף האצות וההתפלה גובר, ואחרי החשיפה בחדשות 13 על אודות הטלת החומרים הרעילים שביצעה רשות המים כקילומטר מול חופי אשקלון בניסיון לחסל את האצות שמשביתות את מתקני ההתפלה - במשרדי הבריאות והחקלאות החלו לנסח צו סגירה לאזור המדובר. עם זאת, ברשות המים טוענים: "אין שום חומר שמסכן את בריאות הציבור. חופי הרחצה בטוחים לשימוש".

עוד אמרו ברשות המים כי "ועדת ההיטלים הכוללת נציגי משרד הבריאות והחקלאות, אישרה שימוש בחומרים המאושרים לשימוש במי שתייה ואינם מהווים סכנה לבריאות הציבור, או לסביבה הימית, במטרה להחזיר את מתקני ההתפלה לפעילות מלאה".

היום (חמישי) פורסם כאמור בחדשות 13 כי רשות המים יזמה אתמול הטלה של חומרי הדברה רעילים, בהם נחושת גופרתית במינונים גבוהים פי 27 מהתקן בכמות גדולה אל הים, כקילומטר מול חופי אשקלון. מדובר בשילוב בין שלושה חומרים - Copper Sulphate Pentahydrate, Aluminium Sulphate ו-Sodium Percarbonate - שמגע עמם עלול לגרום נזקים חמורים, בעיקר לעיניים. החומרים הוטלו באמצעות מטוס של חברת "כימניר" לאורך 9 קילומטרים, עד קילומטר בודד מקו החוף שמול אשקלון, במרחק של כמה קילומטרים מחוף זיקים המוכרז לרחצה.

הפעולה בוצעה במסגרת ניסוי, מבלי שהגורמים הרלוונטיים עודכנו מראש, ומבלי שרשות המים דיווחה לציבור על המתרחש. כעת נבחנות ההשלכות, בין השאר על בטיחות הדיג באזור. יצוין כי משרד הבריאות מבצע ניטור של איכות מי הרחצה בחופים מוכרזים, אבל מדובר בבדיקה בקטריאלית בעיקרה - והיא לא מהווה תחליף לדיגום כימי ייעודי באירוע כזה.

פריסת האצות בים התיכון
פריסת האצות בים התיכון | צילום: נאס"א

בעקבות זאת, במשרד הבריאות ממליצים על איסור דיג באזור שבו הוטלו הרעלים: "יש לאכוף איסור דיג ברדיוס הטיפול ובאזור החיץ (Buffer zone) של הקילומטר הראשון מהחוף. ההמלצה לאסור את הדיג גם באזור החיץ נובעת הן מהדינמיות של זרימת המים שנצפתה ביום הטיפול הראשון, והן מהעובדה שאין מידע מספק לגבי זני האצות. קיים סיכוי, שייתכן שמדובר באצות המסוכנות לאדם (כמו Microcystis ו-Cylindrospermopsis), שקיימות גם באזור הים התיכון, וזנים אלו מכילים Cyanotoxins, שהינם גורמים לנזקים בין היתר לכבד ולגירויים שונים. מומלץ לשקול כי האיסור יוארך מעבר לימי הטיפול ויוסר רק לאחר הצגת תוצאות ניטור רקמות המעידות על חזרה לערכי רקע תקינים".

ממשרד האנרגיה ורשות המים נמסר כי "אין שום חומר שמסכן את בריאות הציבור. חופי הרחצה בטוחים לשימוש. ועדת ההיטלים הכוללת נציגי משרד הבריאות והחקלאות אישרה שימוש בחומרים המאושרים לשימוש במי שתייה ואינם מהווים סכנה לבריאות הציבור, או לסביבה הימית, במטרה להחזיר את מתקני ההתפלה לפעילות מלאה".

שר האנרגיה אלי כהן בביקור במתקן ההתפלה שורק
שר האנרגיה אלי כהן בביקור במתקן ההתפלה שורק | צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

בתוך כך, הבוקר הראו תמונות לוויין כי אין שיפור בפריסת האצות בים התיכון, שעלולות להמשיך להתפשט ולהגיע לחופי הצפון עד אזור חיפה במהלך היומיים הקרובים - ולסכן גם את מתקן ההתפלה בחדרה. למרות זאת, משרד האנרגיה והתשתיות ורשות המים הודיעו כי משק המים "פועל בשגרה מלאה", והוסיפו כי גם מתקן ההתפלה שורק א' חזר לפעילות. עוד נמסר בתום הערכת מצב שהתקיימה יחד עם ראשי משק המים, בראשות שר האנרגיה אלי כהן, כי אספקת המים למשקי הבית ולחקלאות ממשיכה כסדרה.

"על רקע תופעת הטבע החריגה שגרמה להשבתה חלקית בפעילות מתקני ההתפלה, משק המים פועל כבשגרה", צויין בהודעת המשרד. "על רקע היקף הייצור המוגבר של המים, מתבצע מילוי של המאגרים. בנוסף, הגברת השאיבה מקידוחים ומהכנרת, מבטיחה את אספקת המים באופן רציף למשקי הבית ולחקלאות. במקרים בהם יש תקלות נקודתיות, מוקד רשות המים זמין וערוך לתת מענה מיידי"

מתקן התפלת מים בחדרה
מתקן התפלת מים בחדרה | צילום: משה שי, פלאש 90

בהקלטות שנחשפו אמש במהדורה המרכזית, מתוך דיון סגור, בכיר ברשות המים הודה שאין לו מושג מתי ייעלמו האצות הצפופות מהים התיכון - והזהיר ממחסור באספקת המים לאורך זמן, שיחייב החלטות קשות. "שורק 1 שהוא התורם הגדול למערכת לקראת 3 בבוקר ירד מהפרק, אז אנחנו כרגע עם שווה ערך פחות או יותר למתקן אחד", אמר בדיון דני לקר, מנהל אגף החירום ברשות המים, "זה כבר קורה מעל 12 שעות, מי שחובש כיפה שיתפלל חזק שהרצף הזה יימשך. לא מצליחים להבין מה קורה בסיפור האצות, האצה לא מוכרת, היא לא הייתה בארץ לפחות 30 שנה. הציפייה הייתה שהאצות ישקעו או יזרמו עם המים".

"אני מקווה שהדבר הזה הולך להיעלם לנו מהחיים אבל יש תרחיש לא בלתי סביר בכלל שאומר שאנחנו נגררים עם האירוע הזה עוד תקופה", הוסיף, "יהיה ניהול ביקושים לתקופה ארוכה. מעין תצורת חירום שבה כל כמה שעות מקבלים החלטות: אספקה סדירה לצד כל מיני שיבושים".

עודד לרנר, מנהל מחוז מרכז במקורות, התייחס למושב נטעים שמצא עצמו אתמול בלי מים בברזים: "נטעים יושבים על קו שמספק מים בעצם לכל גוש דן, ואחרי זה יורד דרומה. קו מאוד ראשי. מה שקרה, בגלל הנפילה של מתקני ההתפלה, הלחצים בקו הזה מאוד ירדו ואז צרכנים שאין להם בוסטרים שמגבירים את הלחץ ליישוב לא הצליחו להכניס מים ליישוב שלהם. זה יכול לקרות גם ליישובים אחרים".

משתתפת אחרת בישיבה הוסיפה: "אני מרגישה שכבר לא מאמינים לא לנו או לאף אחד. אני חושבת שרשות המים צריכה להתכנס ולהוציא משהו ברור יותר לציבור, השקיפות לקויה לגמרי".

מתקן התפלת מים שורק
מתקן התפלת מים שורק | צילום: יוסי אלוני, פלאש 90
מתקן התפלת מים שורק
מתקן התפלת מים שורק | צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

הדברים הגיעו לאחר שמתקן ההתפלה שורק א', החשוב ביותר במערכת, שוב יצא אתמול מכלל פעילות, לאחר שערכי הזיהום בסביבתו עלו מחדש, והשאירו בפעילות בתפוקה חלקית רק את המתקנים שורק ב' ופלמחים - המהווים מתקן "שלם" אחד מתוך חמישה.