הירוק החדש: הצמח הדרום-אפריקאי שנושף בעורפו של הקנאביס

מדענים ממכון ויצמן למדע זיהו כי צמח הנמצא בשימוש בטקסים שבטיים בדרום אפריקה מסוגל לייצר עשרות קנאבינואידים - החומרים הפעילים המצויים בקנאביס - שחלקם אף עשויים להיות בעלי שימושים רפואיים, כך לפי מחקר המתפרסם הערב (שני) בכתב-העת המדעי "Nature Plants". המדענים אף חשפו את תהליכי הייצור של חומרים אלה בצמח, והראו כי ניתן לשחזרם במעבדה ליצירת קנאבינואידים מוכרים ואף להנדסת חדשים.

למרבה ההפתעה, הצמח - המכונה בתרגום חופשי "מטריה צמרירית" - הוא אינו קרוב משפחה של צמח של הקנאביס, אלא של פרח החמנייה, החסה ודם המכבים. "מצאנו מקור חדש של קנאבינואידים ופיתחנו כלים המאפשרים לנו לחקור את הפוטנציאל הרפואי העצום שלהם", אומרת ד"ר שירלי (פאולה) ברמן מהמעבדה של פרופסור אסף אהרוני במכון ויצמן, שם נחקר הפרח.

כידוע, הקנאבינואידים מצויים בשימוש נרחב להקלה בכאבים, בחילות, חרדה והתקפי אפילפסיה, ונראה כי רשימת ההתוויות הרפואיות שלהם רק גדלה והולכת. ההבטחה הרפואית הטמונה בחומרים אלה הובילה את מעבדתו של פרופ' אהרוני לרדת לשורשיה של המטריה הצמרירית.

כבר עשורים רבים ידוע כי בשבטים בדרום-אפריקה נהוג להעלות צמח זה באש למטרות פולחן או בטקסי ריפוי – עדות אפשרית לכך שאדי השריפה הם בעלי השפעה פסיכואקטיבית. ואכן, לפני יותר מ-40 שנה, מצאו מדענים גרמנים ראיות ראשוניות לכך שהצמח מכיל קנאבינואידים, אך ממצאים אלה לא שוחזרו עד כה במחקרים עדכניים יותר.

כעת במחקר החדש, אישרו ד"ר ברמן ועמיתיה ממצאים אלה תוך שימוש במגוון רחב של טכנולוגיות חדישות. שישה מהקנאבינואידים שנמצאו במטריה הצמרירית זהים לאלה שבקנאביס, אך הם אינם כוללים שניים מהחומרים המפורסמים ביותר: THC ו-CBD.

לעומת זאת, הם כן כוללים את ה-CBG, כוכב עולה בשמי הקנאבינואידים בזכות הפוטנציאל הרפואי שלו והיעדר השפעתו הפסיכואקטיבית. בנוסף, גרסת החומצה של CBG, המצויה בצמח בריכוז גבוה יחסית, הינה חומר מוצא לכל הקנאבינואידים הקלאסיים – ממצא המחזק עוד יותר את ההבטחה הטמונה בצמח כמקור עתידי רב ערך לקנאבינואידים.

עד היום לא התגלו תפקידיהם של הקנאבינואידים בצמחים, אך ההשערה היא שהם מגינים עליהם מפני בעלי-חיים או מסכנות סביבתיות אחרות. "העובדה שבמהלך האבולוציה, שני צמחים שכלל אינם קשורים זה לזה מבחינה גנטית פיתחו את היכולת לייצר קנאבינואידים, מצביעה על כך שיש לחומרים אלה תפקידים אקולוגיים חשובים", מדגיש פרופ' אהרוני. "יידרש מחקר נוסף כדי לברר מהם אותם תפקידים".