סל התרופות: סוכרת, קשב וריכוז וסרטן - בפנים; קורונה - בחוץ
הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות הגישה את המלצותיה. בין היתר, השנה יש בשורה בתחום בריאות הנפש, כשהזכאות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז הורחבה גם למבוגרים בני 18-28. עם זאת, חברי הוועדה החליטו כי התרופה לטיפול בקורונה, רמדסיביר - תישאר מחוץ לסל
הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות, שמונתה באיחור בשל פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, הגישה היום (רביעי) את המלצותיה - חרף הביקורת שנמתחה על שר הבריאות אריאל בוסו. תקציב הסל עומד על 650 מיליון שקלים - בדומה לתקציב בשנה שעברה. בין היתר, השנה יש בשורה בתחום בריאות הנפש, כשהזכאות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז הורחבה גם למבוגרים בני 18-28. עם זאת, חברי הוועדה החליטו כי התרופה לטיפול בקורונה, רמדסיביר - תישאר מחוץ לסל. זאת, ברקע מחלוקת על תקצוב התרופות בין משרד הבריאות למשרד האוצר, שגורם למחסור בבתי החולים בתרופה.
כמו כן, הסל כולל השנה טיפול בסכרת - ובפרט הרחבת השימוש במערכת היברידית אוטומטית לניטור סוכר ומתן אינסולין בהתאמה אישית לבני 18-40; טיפול בהפרעות קשב וריכוז גם למבוגרים לגילאי 18-28; בדיקות סקר גנטי רחב ואחיד לכלל האוכלוסייה לגילוי נשאות של מחלות גנטיות לטרום היריון ולידה; טיפול במחלות נוירולוגיות נדירות וטיפול בחולי טרשת נפוצה. השנה ניתן דגש גם על טיפולים ותרופות למחלות נדירות (מחלות יתום) מדובר בטיפולים במחלות קשות ביותר. הוכללו טיפולים מתקדמים למחלת הסרטן וכן למחלות כרוניות בתחומי הקרדיולוגיה, נפרולוגיה, נוירולוגיה רפואת ריאות ותחומי רפואה נוספים.
• לעיון בטבלת ההמלצות להרחבת סל התרופות לחצו כאן
ח"כ אוריאל בוסו, שר הבריאות, אמר: "מאז 7 באוקטובר משרד הבריאות ניצב בפני מציאות מורכבת מאוד - בין חירום לשגרה. מצד אחד, מערכת הבריאות מגויסת ורתומה לפעילות המלחמתית. זה בא לידי ביטוי בטיפול אינטנסיבי בנפגעים הרבים מקרב האזרחים והלוחמים, בהשקעה רבה בתחום בריאות הנפש, בשיקום הפיזי ובהתמודדות יומיומית עם אתגרים רפואיים שמציבה המלחמה בפני האוכלוסייה כולה, לצד היערכות להתרחבות הלחימה ולתרחישי קיצון בעורף ובחזית. מהצד השני, אנו מחויבים להמשיך, ככל הניתן ועם ההתאמות הנדרשות, גם תהליכים חשובים נוספים לבריאות הציבור, בהם גם הבטחת מתן טיפולים ותרופות חדשניים לחולים בישראל. אל מול המציאות הזו יצאה ועדת הסל לדרך ועבדה מסביב לשעון על מנת להביא את ההמלצות שמצליחות לאזן בין הצרכים המורכבים ברגישות חברתית ובחמלה אנושית. זהו יום עם משמעות אדירה לאזרחים רבים בישראל. גם השנה אנחנו עומדים לצדם של החולים והמטפלים, ויכולים להגיד בגאווה גדולה שהסל הישראלי הוא מהרחבים, המתקדמים והטובים בעולם".
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, מסר: "זוהי שנה מורכבת עבור מדינת ישראל, מערכת הבריאות פעלה וממשיכה לפעול בעצימות גבוהה מאוד החל מ-7 באוקטובר. יחד עם הטיפול בפצועים הרבים ובמתן מענה נפשי עבור כל מי שזקוק לכך אנחנו נדרשים להמשיך ולתת מענה לישראלים גם בתחומי השגרה. אנחנו ממשיכים לתת מענה לחולים וכן פועלים למניעת מחלות ולמען בריאות הציבו. היום, אנחנו שומרים וממשים את אחד העקרונות החשובים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי - ערבות הדדית. אנחנו מבטיחים זמינות לטכנולוגיות המתקדמות ביותר באופן אוניברסלי לכלל התושבים. ביום הזה אנחנו תמיד מסתכלים בגאווה ובסיפוק על כך שנתנו מענה לחולים, אך זוכרים לצד זה גם את החולים שלא קיבלו מענה השנה ומקווים שנצליח לתת להם מענה בשנה הבאה".
יו"ר הוועדה, פרופ' דינה בן יהודה, אמרה: "אני מודה לשר הבריאות, ולמשרד הבריאות על האמון שנתתם בי. לעמוד בראש וועדת הסל, זהו אחד האתגרים המורכבים ביותר במערכת הבריאות. אני מודה לצוות המקצועי בחטיבת הטכנולוגיות שהכין את החומרים עבור הדיונים. אני מודה לחברי הוועדה על הדיונים המקצועיים. חברי הוועדה הגיעו מקשת רחבה של תחומי ידע ועיסוק-רפואיות, ניהוליות, כלכליות, ציבוריות וחברתיות. כולם באו לידי ביטוי בשיקולי הועדה. על אף ההבדלים חשתי בכל הדיונים שמה שמאחד את כולנו בתהליך קבלת ההחלטות היו שמירה על כללי האתיקה וחמלה. אני סבורה שהצלחנו להשיג עדכון מגוון ומתקדם ביותר לסל הבריאות הניתן במימון ציבורי לאזרחי ישראל. נתנו הרבה תרופות וטכנולוגיות שמטרתן למנוע מחלות אבל גם הרבה תרופות שנותנות בריאות, הקלה על סבל והארכת חיים. עבורי זהו גם יום עצוב על אותם חולים שעבורם לא הצלחנו להכליל טכנולוגיות חדשות ואני כולי תקווה שהטכנולוגיות עבורם ייכללו בסל התרופות של שנה הבאה".
ראש חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר במשרד הבריאות ומרכזת הוועדה, ד"ר אסנת לוקסנבורג, מסרה: "אני מודה לשר הבריאות, ח"כ אוריאל בוסו למנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, על האמון שנתנו גם השנה בחטיבת הטכנולוגיות של משרד הבריאות להוביל תהליך לאומי חשוב ומורכב זה. לאורך כל הדרך עמדו לנגד עינינו החולים הזקוקים לתרופות ולטכנולוגיות. עשינו את המקסימום האפשרי לתת את המענה המיטבי תוך שקלול בין הצרכים הדחופים לבין מענה למצבי תחלואה כרוניים ומניעת תחלואה. צר לנו שלא ניתן היה לתת מענה לכולם אבל אנו רואים כשליחות הציבורית שלנו להמשיך ולקדם את הכנסת תרופות וטכנולוגיות לסל הבריאות וכבר בימים אלו, אנו מתחילים את תהליך הרחבת הסל לשנה הבאה".
מנכ"לית עמותת עיל"ם (עמותה ישראלית לגידולי מוח), ד"ר קרן גונן, אמרה: "התבשרנו היום על התוצאות המצערות של ועדת סל הבריאות. הטכנולוגיה לטיפול בגידולים סרטניים במוח MRI guided LITT System לא נכנסה לתקצוב הסל לשנת 2024 על אף התמיכה הרחבה שהיא זוכה לה מנוירו-אונקולוגים ונוירוכירורגים. לצערנו, ישנן מעט מאוד חלופות טיפוליות עבור חולים על גידולים מוחיים. נכון להיום, אין טיפול יעיל ובטוח עבור גרורות מוחיות שטופלו בקרינה ממוקדת וישנה גדילה חוזרת שלהן. המענה היחיד שמתאים לחלק מהמקרים, הוא ניתוח מוח שיש בו סיכון גדול לפגיעות פיזיות או קוגניטיביות משמעותיות וגם הוא אפשרי רק במקרה של גרורה שאינה ממוקמת בעומק המוח או בסמוך לאזורים תפקודיים במוח".
יושב ראש האיגוד לרפואת ילדים בישראל, פרופ' צחי גרוסמן, אמר: "האיגוד לרפואת ילדים תוקף בחריפות את החלטת ועדת הסל המונעת מתן חיסונים ראויים, מוצדקים וחיוניים לילדי ישראל. העובדה שוועדת הסל מתעלמת מחיסונים חשובים ומצילי חיים אלה ומונעת את הכללתם בסל מקוממת ביותר. אנחנו, רופאי הילדים, זועקים את זעקת המחאה בשמם של כלל ילדי ישראל. זו אינה יותר שאלה של שיקולי מחיר או עלות כלכלית. זו גישה מוטעית שנובעת משיקולים מוטעים. חבל מאוד שהוועדה לא שמה נגד עיניה את בריאותם ושלומם של ילדי ישראל, וכך, למרבה הצער, מועלת בתפקידה".