"החיים השתנו": המרתוניסטים כובשים את המסלול – גם אחרי גיל 50
מרוצי המרתון הגדולים בישראל קרבים, בהם מרתון י-ם ות"א, ולא מעט מבוגרים ובעלי מוגבלויות מוכיחים שאין אתגר שאי אפשר לעמוד בו – גם אם הוא באורך 42 קילומטרים. "הפכתי להיות אדם שמח"
מרוצי המרתון הגדולים בישראל מתקרבים, בהם מרתון ירושלים ומרתון תל אביב, ואלפי רצים ברחבי הארץ ירוצו בקרוב את 42 הקילומטרים שאליהם התכוננו זמן רב. בין כל הספורטאים הצעירים, קיימים גם לא מעט מבוגרים - שמוכיחים שאין אתגר שהם לא יכולים לעמוד בו.
"אף אחד לא נולד רץ מרתון, אלה פשוט אנשים שהקפידו אימון אחר אימון", מספר לחדשות 13 אורי ארבל, מאמן קבוצות ריצה, שבה חברים בין היתר גם בעלי מוגבלויות. "מאפס עד שנה, אני יכול להביא כל אדם לרוץ מרתון".
לכתבות נוספות בחדשות 13:
לראשונה: כתמי דם שהוסתרו בזירת רצח תאיר ראדה – נחשפים
משפט נתניהו: נשקלת האפשרות לקיים את הדיונים מחוץ לבית המשפט
מסתמן: עשרות מבני הפלאשמורה יועלו לארץ בשבוע הבא
אבי ארמה בן ה-60 התחיל לרוץ רק בגיל 45, אבל מאז אין כמעט יום שהוא אינו רץ בו. "יש רגעי משבר שאני אומר לעצמי – 'מה אתה עושה לעצמך, אתה לא חושב שהגזמת?'. זה מצריך סביבה שמחייבת עשייה".
מלבד העובדה שהכושר תורם לבריאות, קבוצות כאלה מביאות עמן לא מעט פעמים גם ערך מוסף. "אני רצה כבר 10 שנים. בהתחלה יצאתי ורצתי 200 מטרים, גם זה בקושי, אחרי שלושה חודשים רצתי עשרה קילומטרים", מספרת דבורה רייכרט, בת 53 וסבתא לשניים. "הייתי בן אדם מאוד עצוב וסגור, עם מעט מאוד חברים. כל החיים שלי השתנו - הפכתי להיות בן אדם שמח".