3 שנים למלחמה: עלייה של 121% בפניות של ילדים למיון פסיכיאטרי
נתוני "כללית" לאחר שלוש שנות מלחמה: זינוק של 121% בפניות ילדים נוער למיון פסיכיאטרי, אבחנות ה-PTSD בדרום גבוהות פי 6, ועלייה חדה של כ-60% בבעיות לחץ דם, כולסטרול גבוה והרטבת לילה בקרב המפונים | הדו"ח המלא
לאחר שלוש שנות מלחמה, קופת חולים כללית פרסמה היום (ראשון) תמונת מצב רחבת היקף המבוססת על נתוני כ-5 מיליון מבוטחים. על פי הנתונים, חלה עלייה של 121% בפניות של ילדים ובני נוער למיון הפסיכיאטרי ובקרב מפוני הדרום, שיעור אבחנות ה-PTSD נותר גבוה פי 6 גם בשנה השלישית למלחמה.
עוד עולה כי חלה עלייה של 53.7% בשיעור הסובלים מלחץ דם לא מאוזן בקרב מפוני הדרום ועלייה של כ-60% בשיעור המאובחנים בהיפרליפידמיה (כולסטרול גבוה) בקרב מפוני הצפון. כמו כן, חלה עלייה של כ-60% בתרופות להרטבת לילה בקרב ילדים מהדרום.
בנוסף, כללית מדווחת על שינוי בדרך שבה ישראלים צורכים רפואה - המפגשים הפרונטליים ירדו בכ-13% בעוד שחלה עלייה של כ-36% במפגשים הטלפוניים. בקרב מפוני הצפון והדרום המעבר היה חד אף יותר - עם עלייה של כ-50% במפגשים הטלפוניים.
מנכ"ל כללית פרופסור איתן וירטהיים אמר: "שלוש שנות מלחמה גבו מחיר כבד מישראל. לצד הפצועים בגוף ובנפש מקרב חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, שנושאים את מחיר המלחמה וראויים למעטפת רפואית ושיקומית ארוכת שנים, הנתונים שלנו מאפשרים לראות גם את הפגיעה המצטברת בחברה האזרחית. זו אינה רק תמונת מצב של מה שעברנו, אלא מפת דרכים למה שמדינת ישראל ומערכת הבריאות נדרשות לעשות בשנים הבאות. האחריות שלנו היא לזהות היום את הפגיעות המתמשכות, להיערך ולספק מענים חדשים ומותאמים למציאות כדי שלא יהפכו למשבר הבריאות של מחר".
מנהל מערך בריאות הנפש בכללית, ד"ר ירדן לוינסקי, אמר: "נתוני שלוש שנות המלחמה מציגים שינוי משמעותי במצבו הנפשי של הציבור בישראל, הבא לידי ביטוי בעלייה של כ-28% בביקוש לשירותי בריאות הנפש ובעלייה חדה באבחנות חרדה ופוסט-טראומה".
עוד אמר ד"ר לוינסקי: "האוכלוסייה אשר תפקודה נפגע במהלך המלחמה ומדדי החרדה והדיכאון שלה הוחמרו, מתקשה להתאושש ולחזור לתפקוד מלא גם שלוש שנים לאחר פרוץ המלחמה. אנו רואים שהמצוקה הרגשית אינה נשארת בחדרי הטיפול בלבד, היא משתקפת באופן ישיר גם בצריכת התרופות בקהילה: העלייה בצריכת תרופות לקשב וריכוז בכלל הארץ מעידה על העומס המנטלי המתמשך וזהו נתון נוסף שמחייב אותנו לבחון לאורך תקופה את השינויים בתפקוד ובצרכים של האוכלוסייה שנזקקה לכך. אצל הילדים, ובמיוחד בקרב מפוני הדרום, החרדה והטראומה מקבלות גם ביטוי פיזיולוגי ישיר, עם זינוק של 47.8% בשימוש במינרין להרטבת לילה. הנתונים הללו מלמדים כי אנו מתמודדים עם השלכות נפשיות וגופניות מתמשכות, המחייבות מענה טיפולי ורציפות רפואית בקהילה גם בשנים הבאות".
כזכור, בחודש מאי הציג משרד הבריאות את התקדמות התוכנית הלאומית לבריאות הנפש, "מקום לנפש", כשנתיים וחצי לאחר תחילת המלחמה. התוכנית נועדה לחזק ולהרחיב את המערך הציבורי ומוקצה לה תקציב חסר תקדים של יותר מ-1.4 מיליארד שקלים. הנתונים מצביעים על גידול משמעותי בפעילות קופות החולים, שטיפלו ב-2025 בכ-435 אלף מטופלים במערך המרפאתי, עלייה של כ-30% משנת 2022.
במסגרת זו בוצעו כ-3.5 מיליון טיפולים וגויסו למעלה מ-740 תקנים מלאים למרפאות. פעילות ענפה נרשמה גם במרכזי החוסן, שם טופלו בשנת 2025 למעלה מ-36 אלף בני אדם. השפעות התקופה ניכרות גם במגמות הצריכה של תרופות פסיכיאטריות. עוד מדווח משרד הבריאות על עלייה ממוצעת של כ-16.7% בניפוק תרופות הרגעה, 14.3% בתרופות נוגדות דיכאון וכ-13.2% בתרופות לשיפור שינה, בהשוואה לתקופה שקדמה למלחמה.