לא רק אצלנו: גם בקרב לווייתן קטלן - הסבתות שומרות על הנכדים

חוקרים באוניברסיטת ניו-יורק בחנו מאות פריטים במשך ארבעה עשורים, וגילו כי לסבתא של האורקה יש תפקיד משמעותי בסיוע למציאת מזון עבור צאצאים צעירים, בשנים שהן כבר לא פוריות

מחקר חדש שערכו חוקרים באוניברסיטת ניו יורק בשיתוף עם אוניברסיטאות וגופי מחקר נוספים מצא כי סבתות של לוייתן קטלן, המוכר גם בשם אורקה, עוזרות לצאצאים שלהן לשרוד, בעיקר בזמנים של מחסור במזון. נקבות אורקה מפסיקות להתרבות בשנות ה-30 או ה-40 לחייהן אבל יכולות להמשיך לחיות עשורים רבים לאחר מכן, תופעה שכיום, ממה שידוע, קיימת רק בבני אדם ובארבע זנים נוספים של יונקים – כולם לוייתנים. בעבר הוצע שהתכונה הזו התפתחה כי היא אפשרה לנקבות שכבר לא יכולות להתרבות לעזור לקרובי משפחתן, מה שקרוי גם "אפקט סבתא" בבני אדם, אבל התאוריה לא נבחנה בלווייתנים עד כה. כעת, המחקר שופך אור חדש על התפקיד ההתפתחותי של גיל הבלות. "זו דוגמה ראשונה שלא אצל בני אדם ל'אפקט הסבתא' בזנים שיש להם גיל בלות", ציין אחד החוקרים הבכירים, דניאל פראנקס מאוניברסיטת ניו יורק.
לוויתן קטלן-אורקה
לוויתן קטלן-אורקה | צילום: Shutterstock
"זה הוכח גם בפילים, אבל הם יכולים להמשיך להתרבות עד לסוף חייהם. אנחנו כרגע יודעים על רק חמישה זנים שעוברים גיל בלות, השאר הם לוייתנים מזנים אחרים". פראנק והקולגות שלו בחנו נתונים במשך יותר מארבעים שנים של שתי קבוצות של אורקות הכוללות מאות פריטים בחופי ארה"ב וקולומביה הבריטית. הם צפו ובחנו את היחסים בין הפרטים בקבוצה.הם מצאו שהסיכוי של האורקות שסבתא שלהם מתה למות גם הם גבוה פי 4.5 בשנתיים הראשונות אחרי מותה מאלו שהסבתות שלהם חיות. "הוכחנו בעבר שסבתות בשנים שהן כבר לא פוריות מובילות את הקבוצה בחיפוש מזון, ושהן חשובות בזמנים של מחסור במזון", הסביר פראנקס. "הן גם ידועות בכך שהם חולקות אוכל באופן ישיר עם קרובים שצעירים מהן, ואנחנו חושדים שהן גם שומרות עליהם כשהוריהם לא בסביבה".
לוויתן קטלן-אורקה
לוויתן קטלן-אורקה | צילום: Shutterstock