בכירי איכילוב נגד מדיניות משרד הבריאות: "ההפחדה לא עובדת"

בצל המספרים המטרידים של המאובחנים בנגיף קורונה, אולי קשה לעכל את המסע התקשורתי של בכירי בית החולים איכילוב, שיצאו נגד מדיניות ההפחדה של משרד הבריאות. מה עומד מאחורי הקו האנטי ממסדי של איכילוב ומה הם למדו מהטיפול בחולים בחודשי ההתשה של המאבק בנגיף - שאחרים אולי החמיצו? פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל איכילוב ולשעבר מנכ"ל משרד הבריאות, הוא מאמין גדול בחינוך ובהסברה - אבל קשה לומר שהוא מתרשם לטובה מהביצועים של יורשיו בתפקיד. "אנשים לפעמים חושבים שהפחד או החרדה ייצרו מילוי הנחיות", הוא אומר. "אני חושב שיש שלב מסוים שחרדה או הפחדה לא עובדת". אמנם בית החולים, על 1,500 המיטות שבו, כמעט וחזר לפעילות מלאה אבל השבתת המחלקות בשיא המגפה, בזמן שחולים רבים כל כך נמנעים מלקבל טיפול, לא רק שפגעה בהכנסות המוסד בכ-250 מיליון שקלים, אלא גם סיכנה את חייהם של רבים. "אנחנו לא מקבלים כל נתון כתורה מסיני".

מי שעוקב בשבועות האחרונים אחרי השיח בעיתונות וברשתות החברתיות עלול היה לטעות ולחשוב ש"איכילוב" היא צלחת פטרי של מכחישי קורונה. אלא שהקו האנטי-ממסדי שהציגו באולפנים בכירי בית החולים ובראשם מנהלת מערך ההרדמה, הכאב והטיפול הנמרץ, פרופסור עידית מטות - עשה את שלו: "כל הזמן הוציאו כל מיני מספרים במבט מזרה אימה. כשמפחידים את האנשים, אף אחד לא מקשיב. לא צריכים להפחיד, צריכים להדריך", היא טוענת, וגם מעבירה ביקורת על משה בר סין מטוב: "היה לנו מנכ"ל שהוא לא רופא, אין לי מושג כמה פעמים הוא היה בבית חולים. אין לי מושג כמה הוא נכנס למחלקת קורונה. אני חושבת שלא נכנס למחלקות האלה".

לכתבות נוספות בנושא >> 

מפקד מג"ב נדבק בקורונה; סגל הפיקוד הבכיר צפוי להיכנס לבידוד

מספר חולי הקורונה הפעילים עלה ל-10,060 – מתוכם 27 מונשמים

צוות המיון באיכילוב למנהל ביה"ח: "מצפים שישמרו גם עלינו"

בזמן שראש הממשלה ומנכ"ל משרד הבריאות הילכו אימים על הציבור, הסתכלו הבכירים זה על זה בישיבות המטה כלא מאמינים. מתוך 160 המיטות שהוקצו לחולים המונשמים אוישו בודדות בלבד. "אמרתי פשוט שיש פה איזושהי היסטריה שקיימת שאנחנו עוד לא מבינים אותה", ציינה פרופ' מטות, "מישהו היה צריך לבוא ולהגיד, 'המלך עירום'". דובר בית החולים, אבי שושן, תדלק במידה רבה את הקמפיין האנטי-ממסדי הזה שגובה בציוץ בטוויטר נגד הודעות משרד הבריאות על הנפטרים: "גם עכשיו, כשמדברים על גל שני, אנחנו לא רואים פה מספרים גדולים. יש עדיין מונשם אחד ב"איכילוב". האם עדיין הטרמינולוגיה של הפחדה עובדת? לטעמי, לא. בבית החולים יש כל יום נפטרים. זה לא משהו שהוא יוצא דופן. כשאני רואה את הפרופיל של החולים, הגילאים שלהם, מה מחלות הרקע שלהם, האם להגיד שהוא נפטר מקורונה זה לתת את התמונה המלאה? לא".

את החשיבה מחוץ לקופסה יישמו גם דוקטור מיכל דקל, מומחית למחלות זיהומיות, ופרופסור אורי רוגובסקי, מנהל מחלקה פנימית ג', הראשונים בישראל שיזמו טיפול בתרופה בשם דקסמתזון למניעת דלקות - בניגוד לעצת הממסד הרפואי הבין-לאומי. "לא הסתפקנו רק בסטרואידים", הסביר, רוגובסקי, "שילבנו יחד איתם תרופה אנטי-דלקתית ושתיהן ביחד יצרו שינוי מהותי בטיפול ובתוצאה. היה ברור לנו שבשלב הזה אף אחד לא יודע שום דבר. הרגשנו שאין לנו מה להפסיד והתחלנו לתת. רופאים טובים צריכים לא רק לעבוד לפי פרוטוקולים מוכחים". דקל סיפרה כי "היו פה כמה מקרים שממש היינו בלחץ והחולה הידרדר - ופתאום הוא הפך את המגמה והלך אחרי כמה ימים הביתה". מבחינתם של הבכירים ב"איכילוב", יותר משהיה כאן רצון למלא מחדש את קופת בית החולים המידלדלת, הם ביקשו להפגין אחריות חברתית: מונשם אחד מול מיליון מובטלים. זה כל הסיפור.