"תחושה של יצירה": הישראלים שניצלו את המשבר לטיפוח גינות ירק

ימי הסגר בגל הראשון הביאו לטרנד שהולך וצובר תאוצה - גידול צמחי מאכל. אם גם אתם שמתם לב שהפיד שלכם מתמלא ביותר ויותר תמונות של צמחים, אתם ממש לא לבד. מאז השנה שעברה, מילות חיפוש כמו "ירקות לגידול" ו"גידול בבית" עלו בכ-300 אחוזים ובארה"ב מדווחים על ביקוש חסר תקדים לזרעים. "הקורונה הביאה המון קהל שלא היה לפני", סיפר אלירן בן יהודה, בעל משתלת "משתלה אורבנית". "אנשים הבינו שהם יכולים בעצמם לגדל צמחי תבלין וירקות".

לא צריך בית צמוד קרקע כדי להצמיח את הסלט שלכם. השחקנית גילי בית הלחמי שנשארה בלי עבודה כשהתיאטרון נסגר החליטה שעכשיו זה הזמן להקים גינת מאכל במרפסת. "מצאתי את עצמי מתעוררת בבוקר ולא יודעת מה לעשות", סיפרה. "מעבודה של 4 הצגות כל יום – כלום. יום אחד הלכתי לסופר והיו בשקיות זרעים של מלפפון וזרעים של עגבניות. ובאמת זרעתי וחיכיתי, ואז באמת יצא כזה נבט קטן של עגבנייה ונבט קטן של מלפפון והתרגשתי כי זה היה כל עולמי. זה עולם מטורף, זה ממש תחושה של יצירה".

בבניין מנומנם בצפון תל אביב אפשר למצוא רפרטואר שלם של פירות וירקות העונה, בגינה משותפת לכל השכנים. הדיירים/גננים ממש לא התכוונו לתת לדיונים בממשלה על סגר לקבוע את גורלם - אז הם החליטו עוד בעיצומו של הגל הראשון לדאוג שיהיה להם מה לאכול גם אם המדפים בסופר יתרוקנו. "אבא שלי גר במקסיקו והוא סיפר לי את מה שקורה שם", הסבירה שני זילברשטיין. "האלימות עלתה, החרדה לאוכל עלתה ואולי זה גם יקרה פה". ג'וש שולגסר הוסיף: "חייבים להיות מסוגלים לגדל לעצמנו כפי צורכנו לתקופה בלתי מוגבלת".

הקשר בין גינון ביתי למגפות לא התחיל עם הקורונה. היסטוריונית האוכל, רוז היידן-סמית', מצאה כי הטרנד היה נפוץ כבר במלחמת העולם הראשונה והשנייה, כשלמרבית האנשים לא הייתה גישה למוצרי מזון בסיסיים. "קורונה יכלה לסגור אותי בבית, לדכא אותי, לייאש אותי, ובזכות הצמחים והפרחים והירקות, הייתה לי הזדמנות לצאת החוצה. זה ממש הציל אותי", סיפרה בית הלחמי. גם שני סיכמה: "אני חושבת שמתוך החוויה המאוד קשה שהקורונה יכלה להביא, היה לנו מקום בטוח ומקום טוב לצמוח ולהצמיח את עצמנו, את האוכל שלנו, את הילדים שלנו, את הקהילה שלנו. זה מדהים".