שעה אחר שעה: כך התנהל בית החולים סורוקה ב-7 באוקטובר

בבוקר השבת השחורה נאלצו אנשי הצוות בבית החולים בבאר שבע להתמודד עם אירוע חסר תקדים בתולדות המדינה, כאשר מטופלים הנזקקים לטיפולים דחופים לא הפסיקו לזרום, תחת אש ואזעקות. ביקורת נמתחה בהקשר זה על משרד הבריאות, שלא פעל בזמן אמת כדי לפנות פצועים לבתי חולים במרכז הארץ - שהיו ריקים. מנהל סורוקה: "מדובר באירוע רב הנפגעים הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל, בוודאי במרכז רפואי יחיד"

Whatsapp Image 2023 06 18 At 1

בית החולים סורוקה שבבאר שבע פרסם היום (ראשון), לראשונה מאז 7 באוקטובר, את הנתונים בנוגע למספר הבלתי נתפס של נפגעים שהגיעו לקבלת טיפול רפואי במהלך שבת השחורה. על פי הנתונים, הפצוע הראשון שהגיע לבית החולים נקלט בשעה 7:37 בבוקר, כשעה לאחר שנפתחה מתקפת הפתע הרצחנית של חמאס. לאחר 23 דקות בלבד, בבית החולים כבר הוכרז באופן רשמי על אירוע רב נפגעים.

בעקבות זאת, עשרות רופאים ורופאים, אחים ואחיות, וצוותי עזר נוספים הוקפצו בבהילות לבית החולים. בשעה אחת בצהריים, כחמש שעות לאחר ההכרזה על אר"ן (אירוע רב נפגעים), מספר הנפגעים כבר זינק ל-281. בין השעות האלו, נשמעו בבאר שבע 42 אזעקות, שהביאו לעיכוב בקליטת חלק מהחולים, לנוכח העובדה שרוב מחלקות בית החולים לא הספיקו לעבור למרחבים מוגנים.

מרבית הפצועים שהגיעו לסורוקה פונו באמבולנסים, רכבים פרטיים, ובודדים מהם – בהליקופטרים. בשעה תשע בערב מספר הפצועים טיפס ל-572, ובסיכום עשרים וארבע שעות המספר כבר הגיע ללא פחות מ-626 פצועים שפונו לבית החולים. מתוכם, 120 מטופלים היו במצב קשה ובטיפול נמרץ, 131 במצב בינוני, 4 הוכרזו מתים מיד עם הגעתם ו-2 נפטרו במהלך הטיפול. בסורוקה מציינים שמספר הנפגעים שהגיעו ב-24 השעות הראשונות שבין בוקר שבת השחורה לבוקר של 8 באוקטובר היו פי ארבעה מהמספר הגבוה ביותר שטופל אי פעם בסורוקה בתקופת הזמן הנתונה.

פלסטינים פורצים את גדר הרצועה
מחבלי חמאס פורצים את גדר הרצועה בשבת השחורה | צילום: עטיה מוחמד, פלאש 90

על פי בית החולים סורוקה, בין הפצועים היו רבים עם כוויות, בעקבות שריפת הבתים המאסיבית שביצעו מחבלי חמאס בעוטף. על מנת להתמודד עם העומס הרב, בשעות הראשונות שוחררו לביתם 190 מטופלים שנכחו בסורוקה, כדי לפנות מקום לפצועים חדשים שהמשיכו לזרום. בתשע בערב, 80 מטופלים שנפצעו בעקבות מתקפת חמאס הועברו לבתי חולים אחרים ברחבי הארץ. כמו כן, בתי חולים שונים שלחו לסורוקה סיוע של 18 רופאים ורופאות ו-28 אחים ואחיות.

ביקורת נמתחה בהקשר זה על משרד הבריאות בטענה שלאורך שעות ארוכות, בית החולים סורוקה, שהיה מרכז לרפואת טראומה היחידי בדרום, נאלץ להתמודד לבדו עם שטף המטופלים - במקום שהמשרד ישלח כבר בשעות הראשונות יותר פצועים לבתי חולים אחרים במרכז הארץ, שהיו ריקים באותו הזמן. כך למשל, מנהל ביה"ח איכילוב, פרופ' רוני גמזו, ביקש להעביר פצועים לבית החולים שבראשותו הוא עומד, כיוון שלבתי חולים במרכז הארץ לא הגיעו פצועים בימים הראשונים - והיה מקום פנוי רב שיכל להפחית את העומס מבתי החולים בדרום.

בית החולים סורוקה בבאר שבע
בית החולים סורוקה בבאר שבע | צילום: חדשות 13

בהתייחסות לדברים, ד"ר שלומי קודש, מנהל המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, מסר: "מדובר באירוע רב הנפגעים הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל, בוודאי במרכז רפואי יחיד. במהלך השעות הראשונות, עם ההבנה של גודל האירוע המתרחש מחוץ לבית החולים, הופעל מרכז מידע לציבור, שכלל גם הפעלת מערכת ייחודית של זיהוי פצועים אלמונים. תוך כדי הלחימה נתנו מענה בהתאם לצרכים ולמציאות המשתנה וכדי לתת מענה לפצועים שזרמו לביה״ח ללא הפסקה".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "ב-7.10 היה אירוע הטרור הגדול בתולדות ישראל שיצר עומס ותנאי אי ודאות שלא היו כמותם, לא בארץ ולא בעולם וצורך לקבל החלטות הרות גורל בתנאי אי ודאות קיצוניים. השיקול היחיד של הנהלת המשרד היה הצלת חיי אדם. הגורם המרכזי שהשפיע על ההחלטה להעביר פצועים לבתי החולים האחרים הם זמינות האמבולנסים, שנדרשו במקביל להביא פצועים נוספים מהשטח תחת אש, ומצבם הרפואי של הפצועים, שעצם העברתם עלולה הייתה לחשוף אותם לסיכון לחייהם. תחת תנאים אלה בוצע מבצע הפינוי השניוני הגדול ביותר שבוצע אי פעם בישראל ולמעלה מ-300 פצועים הועברו לבתי חולים אחרים באותו היום.במבחן התוצאה - איכות הטיפול הרפואי שקיבלו הפצועים בבתי החולים היה מצוין, ורובם המוחלט השתחררו מספר ימים לאחר שאושפזו".