דו"ח העישון: זינוק בשימוש בסיגריות אלקטרוניות בקרב נוער
משרד הבריאות פרסם את הנתונים לשנת 2025, המצביעים על כך שלראשונה שיעור בני הנוער שהתנסו בסיגריות אלקטרוניות גבוה משיעור המתנסים בסיגריות רגילות. כ-12,300 בני אדם מתים בשנה מנזקי העישון. המנכ"ל בר סימן טוב תקף: "צעדי חקיקה משמעותיים להגנה על הציבור מעוכבים בוועדת הכספים"
משרד הבריאות הגיש היום (שני) לכנסת את דו"ח העישון לשנת 2025, המציג תמונת מצב מדאיגה על היקף התופעה ונזקיה בישראל. מהנתונים עולה כי 23.1% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל מעשנים. עוד עולה מהדוח כי בשנת 2022 ניתן לייחס לעישון כ-12,386 מקרי מוות בישראל – המהווים כ-23% מכלל מקרי המוות במדינה. מתוך כלל המיתות, 894 בני אדם מתו כתוצאה מעישון פסיבי (כפוי).
הנתונים חושפים פערים משמעותיים בין המגזרים השונים: שיעור הגברים הערבים הבוגרים המעשנים עומד על 46.2% - פי שניים משיעור העישון בכלל האוכלוסייה. כמו כן, 48.5% מהאוכלוסייה הערבית ו-28.9% מהאוכלוסייה היהודית דיווחו כי הם נחשפים לעישון כפוי.
פרק מיוחד בדו"ח הוקדש לבני נוער, שם נרשמה מגמת עלייה מובהקת בשימוש בסיגריות אלקטרוניות. לראשונה, שיעור בני הנוער שהתנסו בסיגריות אלקטרוניות גבוה משיעור המתנסים בסיגריות רגילות: כ-20% מהתלמידים בישראל דיווחו כי התנסו בסיגריה אלקטרונית, לעומת כ-19% שהתנסו בסיגריות רגילות. בנוסף, כ-17% מהתלמידים דיווחו כי עישנו סיגריה אלקטרונית לפחות פעם אחת במהלך החודש האחרון. הדוח מצביע על עלייה בשיעורי ההתנסות במוצרים אלו בין השנים 2023 ל-2025 בקרב תלמידים יהודים וערבים, ובקרב תלמידות ערביות.
לצד הנתונים, הדו"ח מפרט את הצעדים שקידם משרד הבריאות בשנה האחרונה, בהם הרחבת שירותי הגמילה בקופות החולים ובמוקד הלאומי, וחיזוק הפיקוח ברשויות המקומיות. כצעד מרכזי, הוביל המשרד תקנות שיחייבו סימון אזהרות גרפיות על גבי אריזות מוצרי עישון בדומה למדינות רבות בעולם. חובה זו, שתיכנס לתוקף באוגוסט 2026, תקבע גודל אחיד של האזהרות על פני 75% משטח האריזה לכלל המוצרים, כדי למנוע תפיסה מוטעית של מוצרים מסוימים כ"מופחתי סיכון". לראשונה שולבו בדוח גם נתונים מתוך התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל, המציגים את פעולות האיתור והטיפול שמבצעות קופות החולים.
שר הבריאות, חיים כץ, התייחס לממצאים ואמר: "העישון ממשיך להיות אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים לבריאות הציבור ובהתאמה המשרד פועל לצמצם את היקף התופעה. הנתונים בדוח מחייבים אותנו להמשיך לפעול בנחישות למניעת חשיפה של ילדים ובני נוער למוצרי עישון, תוך חיזוק צעדי המניעה, האכיפה וההסברה".
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, מתח ביקורת חריפה על עיכוב החקיקה בכנסת: "בשעה שהשימוש בסיגריות אלקטרוניות בקרב צעירים נמצא בעלייה מדאיגה וגיל החשיפה למוצרי עישון וניקוטין ממשיך לרדת, צעדי חקיקה משמעותיים שיזם משרד הבריאות להגנה על הציבור עדיין אינם מקודמים בוועדת הכספים. מדובר בצעדים מקצועיים המבוססים על ידע מדעי וניסיון בינלאומי, שנועדו לצמצם התמכרות, תחלואה ותמותה. עיכובם פוגע ביכולת של המדינה להגן על בריאות הציבור".
ראש חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' סיגל סדצקי, קשרה בדבריה בין המצב הביטחוני לדפוסי העישון: "מצב החירום המתמשך בישראל זה שבע שנים עלול גם הוא להביא לבחירה בהתנהגויות סיכוניות כמו עישון, כדרך מסוכנת להתמודדות עם המתח והחרדה. התנהגויות אלו מובנות מכורח המציאות, אולם פוגעות בבריאות הגוף והנפש, ועל כן יש לנקוט בפעולות שונות כדי לצמצם את תוצאותיהן". פרופ' סדצקי הוסיפה כי המשרד משקיע תקציב ייחודי לתוכניות המניעה הרב-שנתיות של החטיבה.